מאת ד"ר אולה קראסיק
מחקר חדש אשר פורסם בגיליון מרץ של כתב העת Current Opinion in Gastroenterology סוקר את הספרות המעודכנת אודות השפעת תזונה על התפקוד הקוגניטיבי של מטופלים עם שחמת.
במחקר סקר זה בדקו החוקרים את הספרות מהשנתיים האחרונות אודות ההשפעה של תזונה במטופלים עם שחמת הכבד. במטופלים אלה קיים טווח של הפרעות נוירוקוגניטיביות החל מאנצפלופתיה מינימילית (MHE או minimal hepatic encephalopathy ) וכלה באנצפלופתיה מלאה (OHE או overt hepatic encephalopathy ). הפתופיזיולוגיה של הפרעות אלה לא לגמרי ברורה, אם כי נראה כי לתזונה תפקיד חשוב בהתפתחות ההפרעות.
הממצאים מדגימים כי במטופלים עם שחמת הכבד חשוב למנוע מצב של רעב פיזיולוגי. בניגוד לאנשים בריאים, בהם רעב פיזיולוגי מתחיל לאחר 3 ימים ללא מזון, במטופלים עם שחמת כבד הדבר קורה לאחר מספר שעות בלבד. על מנת למנוע מצב זה על המטופלים לדאוג לאכול ארוחת בוקר מוקדמת וכן לנשנש מאוחר בערב. בנוסף, נמצא כי פרוביוטיקה (probiotics ) וסימביוטיקה (symbiotics ) נסבלים היטב ומשפרים תפקוד קוגניטיבי במטופלים עם MHE .
החוקרים מצאו כי הגבלת חלבון כטיפול באנצפלופתיה לא מוכחת בספרות הרפואית. חומצות אמינו מסועפות (branch-chain amino acids ) עשויות לעזור במטופלים עם OHE אשר לא מגיב לטיפול תרופתי וטיפול בגורם.
Curr Opin Gastroenterol. 2011;27(2):174-179
לידיעה במדסקייפ