מתוצאות 2 מחקרים שפורסמו ב-5 באוקטובר 2009 ב- Annals of Internal Medicine, עולה כי חיסון מוקדם כנגד נגיף השפעת Influenza A (H1N1) עשוי לצמצם את התמותה ולהיות משתלם כלכלית, וכי חיסון נרחב וטיפול אנטי-ויראלי מניעתי כנגד שפעת העופות, הם יעילים ומשתלמים כלכלית.
החוקרים כותבים כי האסטרטגיה הטובה ביותר להצלת חיים והמשתלמת ביותר מבחינה כלכלית, היא לחסן כמה שיותר אנשים בהקדם האפשרי.
החיסון כנגד שפעת H1N1 צפוי לצאת לשוק בשבועות הקרובים, אך טרם נקבע מהו התזמון האופטימאלי של מתן החיסון, ומהו אחוז האוכלוסייה המיועדת לחיסון. מטרת המחקר הראשון, הייתה להעריך את היעילות והתועלת הכלכלית של חיסון כנגד שפעת H1N1 הפנדמית, תוך שימוש במודל אפידמיולוגי בשילוב עם מודל Markov לחיזוי התקדמות המחלה.
החוקרים התבססו על הנתונים הקיימים בספרות ועל דעת מומחים, והשוו באמצעות המודל את ההשפעה ארוכת הטווח של החיסון באוקטובר 2009 על אוכלוסיית יעד של אמריקאים תושבי עיר גדולה, עם ההשפעה בנובמבר 2009. יעדי המחקר כללו מקרי הזיהום והמוות שנמנעו, העלויות, שנות חיים איכותיות (quality-adjusted life-years, QALYs), ויחס עלות-תועלת.
לדברי החוקרים, בהנחה שכל מקרה של זיהום ראשוני באוכלוסייה הנבדקת צפוי לגרום ל-1.5 מקרי זיהום משני, חיסון של 40% מהאוכלוסייה באוקטובר או בנובמבר צפוי להיות משתלם כלכלית. בהשוואה לאי-מתן החיסון, חיסון בחודש אוקטובר צפוי להוביל ל-2,051 פחות מקרי מוות, 69,679 יותר שנות חיים איכותיות, ולחיסכון של 469 מיליון דולר, בעוד שחיסון בנובמבר צפוי להוביל ל-1,468 פחות מקרי מוות, 49,422 יותר שנות חיים איכותיות, וחיסכון של 302 מיליון דולר. חלק מהחיסכון בעלויות הטיפול צפוי לנבוע מירידה במספר האשפוזים הצפוי.
החוקרים מציינים כי העלות של אשפוז בן שבועיים ביחידה לטיפול נמרץ עולה על 50,000$, ובסכום זה ניתן לחסן אנשים רבים.
הם מוסיפים כי חיסון של 40% מהאוכלוסייה בחודש אוקטובר או של 35% מהאוכלוסייה בחודש נובמבר, עשוי להאט את התפשטות מגפת השפעת.
בין הגורמים שעלולים להשפיע על המודל מציינים החוקרים זמן ארוך יותר עד לשיא הפנדמיה בשל תקופת דגירה ארוכה יותר, יכולת הדבקה נמוכה יותר, או יישום מוגבר של התערבויות לא תרופתיות. במצב זה, חיסון בתקופת הסתיו עשוי אף להיות יותר משתלם כלכלית. עם זאת, במידה ושיא המגפה מתרחש מוקדם יותר, החיסון עשוי להציל פחות חיים ולכן צפוי להיות פחות משתלם כלכלית.
בין מגבלות המחקר ניתן לציין כי המודל התבסס על ערבוב הומוגני של החולים ושל האנשים שבאו עימם במגע, כלומר שכל חולה בא במגע עם אותה כמות אנשים, ללא קשר לגיל או למקצוע. עם זאת, ערבוב הטרוגני עלול להוביל לפיזור מהיר יותר של הנגיף בתחילה, ולאחריו פיזור איטי יותר. כמו כן, החוקרים לא לקחו בחשבון את כל העלויות הנובעות מזיהום בנגיף, ואת כל אפשרויות החיסכון האפשריות כתוצאה מהחיסון, ולכן הם כותבים כי החיסון עשוי להיות אף יותר משתלם כלכלית.
החוקרים מסכמים כי חיסון האוכלוסייה בשלב מוקדם, עשוי למנוע יותר מקרי מוות ולחסוך יותר עלויות. לדבריהם, על מנת לצמצם את פיזור הנגיף מספיק כדי לקצר את משך המגפה, אין צורך בחיסון של כלל האוכלוסייה. בהקשר זה חשוב לציין כי בחודש אוקטובר צפויות מספיק מנות חיסון כדי לחסן רק 15% מהאוכלוסייה האמריקאית.
עד כה, לא דווחו תופעות לוואי חמורות לאחר מתן החיסון כנגד שפעת H1N1. עם זאת, המודל לקח בחשבון התרחשות תופעות לוואי משמעותיות, וגם אז נמצא כי החיסון צפוי להוביל לצמצום משמעותי של התמותה ולחיסכון כלכלי. החוקרים הניחו שפרופיל הבטיחות של החיסון הנוכחי דומה לזה של החיסון כנגד שפעת העופות משנת 1976, ומצאו כי במקרה של חיסון 40% מאוכלוסיית עיר בגודלה של ניו-יורק, תופעות לוואי עלולות לגרום רק ל-2 מקרי מוות, כ-0.1% מכמות מקרי המוות שהחיסון עשוי למנוע.
במחקר השני, אותם החוקרים עשו שימוש במודל דומה על מנת להעריך את ההשפעה של חיסון נרחב וטיפול אנטי-ויראלי מניעתי כנגד מגפת שפעת העופות. המודל השווה את העלויות והיתרונות של 3 אסטרטגיות טיפול אפשריות במגפת שפעת העופות, בעיר בגודלה של ניו-יורק: התערבות לא תרופתית (למשל, שמירה על מרחק מספק) בשילוב עם חיסון כנגד זן H5N1 ותרופות אנטי-ויראליות במינון מניעתי, אספקה גדולה יותר של תרופות אנטי-ויראליות בשילוב עם התערבות לא תרופתית, וחיסון נרחב יותר בשילוב עם התערבות לא תרופתית.
מתוצאות המחקר עולה, כי חיסון נרחב יותר נמצא כאסטרטגיה המשתלמת ביותר כלכלית, עם יחס עלות תועלת מצטבר נמוך מ-50,000$ לכל שנת חיים איכותית שהושגה. עם זאת, החוקרים מציינים כי גם לטיפול אנטי-ויראלי מניעתי הודגם יתרון כאשר מיושמות אסטרטגיות נוספות. בהשוואה לאסטרטגיה הראשונה, מתן נרחב של החיסון מנע 68% ממקרי הזיהום והמוות, והוביל לרווח של 404,030 שנות חיים איכותיות בעלות של 10,844$ לכל שנה.
לדברי החוקרים, חיסון כנגד שפעת H5N1 עשוי לדרוש מתן של 2 מנות חיסון בשילוב עם תוסף אדג'ובנטי, שיצמצם את המינון של כל מנה עד פי 45, ולכן יוביל להכפלה דומה של סך המנות הזמינות.
לאור תוצאות המחקר ממליצים החוקרים להרחיב את מלאי החיסון והתרופות האנטי-ויראליות כנגד שפעת H5N1, או זני שפעת נוספים עם פוטנציאל פנדמי.
במאמר מערכת שפורסם בתגובה נכתב כי אפילו מתן של חיסון עם יעילות נמוכה לאחוז גבוה מהאוכלוסייה, עשוי להוביל ליתרון בריאותי משמעותי.
הכותבים ציינו כי על אף המודעות הציבורית הגוברת לשפעת H1N1 השנה ולשפעת H5N1 בשנים הקודמות, שיעורי החיסון כנגד השפעת העונתית הם מאכזבים. שפעת עונתית מובילה למוות של למעלה מ-36,000 אנשים בשנה, אך פחות מ-40% מהמבוגרים בסיכון, בגיל 18-64 שנה, קיבלו את החיסון בשנה שעברה. לפיכך מדגישים כותבי מאמר המערכת, כי יש להגביר את המודעות הציבורית על מנת לחסן חלק גדול יותר של האוכלוסייה, לא רק כנגד שפעת H1N1 העונה, אלא בייחוד כנגד השפעת העונתית, שעד כה הובילה למספר גבוה יותר משמעותית של מקרי מוות.
למאמר הראשון ב-Ann Intern Med.
למאמר השני ב-Ann Intern Med.
למאמר המערכת ב-Ann Intern Med.
לידיעה במדסקייפ