מאת מערכת אי-מד
ע"פ מטה אנליזה חדשה המתפרסמת אתמול ב-Archives of Diseases of Childhood אין עדות מספקת לקשר בין חשיפה מוקדמת לפראצטמול לסיכון מוגבר לאסתמה, ולכן אין עדיין מקום לשנות הנחיות והמלצות טיפול בפראצטמול.
המחקרים שנכללו באנליזה הראו קשר עם שונות רבה בין אסתמה וחשיפה לפראצטמול בתחילת ההיריון , כמו גם קשר בדרגה בינונית שתלוי גם בזיהומים במערכת הנשימה במהלך גיל הינקות.
החוקרים סקרו מחקרים ארוכי טווח שבחנו את הקשר בין חשיפה לפראצטמול במהלך ההיריון לבין התפתחות אסתמה בגיל 5 ומעלה. מבין 11 מחקרי עוקבה תצפיתיים שהתאימו לקריטריוני ההכללה (מתוך 1,192 מחקרים שנבדקו), כל שימוש של פראצטמול במהלך הטרימסטר הראשון של ההיריון היה קשור לסיכון מוגבר לאסתמה בילדות של 1.39 (ברווח בר סמך של 1.01-1.91) . עם זאת, רק מחקר אחד ממחקרים לקח בחשבון מצב של דלקת אימהית בדרכי הנשימה, וההטרוגניות בתוך המחקר הייתה סבירה (I 2, 63% ).
מבין 6 מחקרים שבחנו את הילדים עד גיל שנתיים, 3 מחקרים הראו ששכיחות מוגברת של שימוש בפראצטמול במהלך גיל הינקות היה קשור לסיכון מוגבר של אסתמה בילדות (סיכון יחסי 1.15 לכל הכפלה של מס' הימים עם חשיפה לפראצטמול, ברווח בר סמך של 1.00-1.31). עם זאת, לאתר התאמה לדלקת בדרכי הנשימה במחקרים אלה, יחס הסיכון היה לא מובהק עם 1.06 ברווח בר סמך של 0.92-1.22) .
החוקרים מסכמים כי העדות לקשר בין חשיפה מוקדמת לפראצטמול ואסתמה מוצג פעמים רבות באופן מוגזם, וכרגע אין עדות מספקת שתתמוך בשינויים בהנחיות השימוש בפראצטמול בהריון או בינקות.
החוקרים מציינים מס' מגבלות לאנליזה הנוכחית, לרבות המס' הקטן של המחקרים שעמדו בתנאי ההכללה, וממליצים על מחקר קליני מתוכנן היטב, או מחקר עוקבה לצורך מתן תשובה מוחלטת לגבי בחינת הקשר הזה. מחקרים נוספים נדרשים גם לדעת החוקרים בכדי להעריך את האפקט של חשיפה לפראצטמול על תפקודי ריאות, בהינתן ההנחה שפראצטמול עלול לגרום לעקה חמצונית בדרכי הנשימה.
Arch Dis Child. Published online November 25, 2014.
לדיווח במדסקייפ