מנתונים שהוצגו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American College of Gastroenterology עולה כי השמנה הינה גורם סיכון בלתי-תלוי להתפתחות סרטן מעי גס ורקטום בקרב חולים לאחר ניתוח להפחתת משקל או תחת טיפול תרופתי להפחתת משקל.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי שכיחות השמנה מצויה במגמת עליה ברחבי העולם במהלך העשורים האחרונים. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את הסיכון לסרטן מעי גס ורקטום לאחר ניתוח להפחתת משקל וטיפול תרופתי לירידה במשקל.
החוקרים התבססו על מאגר IBM Explorys ובחנו את הנתונים אודות 43,050 משתתפים בגילאי 18-75 שנים שעברו ניתוח מעקף קיבה (22%), או ניתוח שרוול קיבה (78%) ופיתחו בהמשך סרטן מעי גס ורקטום וכן 117,730 חולים שטופלו ב-Orlistat (9%), Phentermine (18%), Lorcaserin (18%), Naltrexone (24%) או Liraglutide (31%) שלא עברו ניתוח. הם חישבו את הסיכון לסרטן מעי גס ורקטום בהשוואה לזרוע ביקורת ובחנו את דרגת הירידה במדד מסת גוף לאחר ניתוח או טיפול תרופתי.
מבין אלו שעברו ניתוח, 2.89% פיתחו סרטן מעי גס ורקטום, כולל 0.53% מאלו לאחר ניתוח מעקף קיבה ו-0.15% מהחולים לאחר ניתוח שרוול קיבה. בעוד שתוארה קורלציה בין ניתוח וסיכון מופחת לסרטן מעי גס ורקטום, בהשוואה לביקורות (יחס סיכויים של 0.62, רווח בר-סמך 95% של 0.58-0.66), הסיכון לסרטן מעי גס ורקטום לא היה מופחת בקרב אלו לאחר ניתוח מעקף קיבה (יחס סיכויים של 1.09, רווח בר-סמך 95% של 0.82-1.43). בדומה, למרות ש-3.47% מהחולים שטופלו בתרופות להפחתת משקל פיתחו סרטן מעי גס ורקטום, הטיפול התרופתי לווה בסיכון מופחת לממאירות בכללותה (יחס סיכויים של 0.75, רווח בר-סמך 95% של 0.72-0.78), ללא הבדל משמעותי בסיכון בין מטופלים ב-Orlistat, למרות נתונים קודמים שקשרו בין הטיפול ובין התפתחות מוקדים חריגים כנגעים מקדימים לסרטן מעי גס ורקטום ואדנומות.
בסופו של דבר, הסיכון לסרטן מעי גס ורקטום היה גבוה פי 2.5 בקרב אלו עם השמנה (יחס סיכויים של 2.48, רווח בר-סמך 95% של 2.45-2.51).
ממצאי המחקר תומכים בכך שהשמנה הינה גורם סיכון בלתי-תלוי אך הפיך לסרטן מעי גס וכי הן ניתוח להפחתת משקל והן טיפול תרופתי לירידה במשקל מובילים לירידה דומה בסיכון לממאירות.
מתוך כנס ה-ACG
לידיעה ב-Healio