מאת ד"ר עמית עקירוב
שיעור המומים הלבביים המולדים ברחבי העולם התייצב במהלך 15 השנים האחרונות, בעקבות עליה דרמטית במהלך שנות השבעים של המאה הקודמת, כך עולה מנתונים עדכניים במסגרת סקירה סיסטמית שפורסמה ב-Journal of the American College of Cardiology.
החוקרים סקרו 114 מאמרים שכללו אוכלוסיה של כ-24.1 מיליון לידות-חי, כולל למעלה מ-164,000 לידות של תינוקות עם מומי לב מולדים.
שיעור הלידות עם מומי לב מולדים נע מ-0.6 ל-1,000 לידות-חי בין השנים 1930-1934, ל-9.1 ל-1,000 בשנה החל משנת 1995. מאז השכיחות הייתה יציבה יחסית ונעה סביב 1.35 מיליון מקרים חדשים בכל שנה.
העלייה בסוף המאה העשרים נבעה מזמינות טובה יותר של בדיקות הדמיה לא-פולשניות.
העלייה הגדולה ביותר במומי לב מולדים הינה עם מומי לב מינורים, שלא אובחנו באופן שגרתי עד להתפתחות בדיקות הדמיה לא-פולשניות, קלות לשימוש. העלייה הגדולה ביותר נרשמה בשכיחות פגמים במחיצות הבין-עלייתיות ובין-חדריות.
עוד עולים הבדלים גיאוגרפיים משמעותיים בשיעורי מומי הלב המולדים, אותם מייחסים החוקרים לירידה בגישה לשירותים רפואיים באזורי עוני.
באפריקה השכיחות הנמוכה ביותר של מומי לב מולדים, עם 1.9 ל-1,000 לידות חי, בעוד שבאסיה השכיחות הגבוהה ביותר עם 9.3. בצפון אמריקה ובאירופה השכיחות עמדה על 6.9 ו-8.2 ל-1,000 לידות חי, בהתאמה.
לדברי החוקרים, הם אינם מאמינים כי השכיחות האמיתית של מומי לב מולדים באפריקה הינה 1.9 ל-1,000 לידות חי. להערכתם, ייתכן והגורם לכך נעוץ בעובדה שהגישה לשירותים רפואיים באזורי אפריקה היא בעייתית ואבחנת מומי לב מולדים אינה זוכה לעדיפות גבוהה, בהשוואה לבעיות אחרות, דוגמת רעב וזיהום בנגיף HIV.
החוקרים מסכמים וכותבים כי עדיין לא ברור אם ההבדלים בשיעורי האבחנה של מומי לב מולדים מעידים על הבדל אמיתי או הבדל מתודולוגי.
J Am Coll Cardiol 2011
לידיעה במדסקייפ