בחולים עם אי-ספיקת לב ומקטע פליטה שמור של חד שמאל אשר טופלו ב-Sacubitril/Valsartan (אנטרסטו) במחקר PARAGON-HF תועדה השפעה מגנה משמעותית כנגד התקדמות הפרעה בתפקוד כלייתי, כך עולה מניתוח משני של נתוני המחקר שפורסם בכתב העת Circulation.
במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון את ההשפעות הכלייתיות של אנטרסטו בחולים עם אי-ספיקת לב ומקטע פליטה שמור של חדר שמאל. מחקר PARAGON-HF היה מחקר אקראי, כפל-סמיות, שכלל 4,822 חולים עם אי-ספיקת לב ומקטע פליטה שמור, אשר חולקו לטיפול באנטרסטו (2,419 חולים) או Valsartan (2,403 חולים). כעת מציגים החוקרים את הנתונים אודות תוצא כלייתי משולב (מרווח זמן עד לירידה של 50% ומעלה בקצב הפינוי הגלומרולארי המשוער, מחלת כליות בשלב סופני, או תמותה על-רקע מחלת כליות), את המרכיבים הפרטניים של התוצא המשולב ואת ההשפעה של הטיפול על עקומת קצב פינוי גלומרולארי.
בעת ההקצאה האקראית, קצב הפינוי הגלומרולארי המשוער עמד על 63 מ"ל/דקה/1.73 מ2.
בתום המחקר, שיעורי התוצא הכלייתי המשולב עמדו על 1.4% (33 חולים) בקבוצת הטיפול באנטרסטו, בהשוואה ל-2.7% (64 חולים) בקבוצת הטיפול ב-Valsartan (יחס סיכון של 0.50, p=0.001). השפעת הטיפול על התוצא הכלייתי המשולב לא הייתה שונה בנוכחות קצב פינוי גלומרולארי משוער של מתחת ל-60 או 60 מ"ל/דקה/1.73 מ2 ומעלה). הירידה בקצב הפינוי הגלומרולארי המשוער הייתה קטנה יותר עם אנטרסטו, בהשוואה ל-Valsartan (2.0- לעומת 2.7- מ"ל/דקה/1.73 מ2 בשנה).
החוקרים מסכמים וכותבים כי בחולים עם אי-ספיקת לב ומקטע פליטה שמור של חדר שמאל, טיפול באנטרסטו הפחית את הסיכון לסיבוכים כלייתייים והאט את קצב הידרדרות התפקוד הכלייתי, בהשוואה לטיפול ב-Valsartan.
Circulation 2020
לידיעה במדסקייפ