במאמר שפורסם בכתב העת European Journal of Clinical Pharmacology מדווחים על תוצאות סקירה חדשה, מהן עולה כי בחולים במקצב סינוס עם מחלת עורקים כלילית ואי-ספיקת לב, שיעור אירועי אוטם לבבי ואירוע מוחי עם טיפול ב-Rivaroxaban (קסרלטו) בשילוב עם טיפול נוגד-טסיות היה נמוך יותר בהשוואה לטיפול בנוגדי-טסיות בלבד, כאשר שני הטיפולים הדגימו שיעורים דומים של תמותה מכל-סיבה ואירועי דמם מג'ורי.
מטרת המחקר הייתה לבחון את היעילות והבטיחות של קסרלטו בחולים עם מחלת עורקים כלילית, אי-ספיקת לב ומקצב סינוס. הם השימו סקירה ספרותית וערכו חיפוש במאגרי PubMed, Cochrane Library, Embase, CNKI ו-Wanfang לזיהוי מחקרים אקראיים ומבוקרים שבחנו את היעילות והבטיחות של נוגדי-קרישה פומיים חדשים בחולים עם מחלת עורקים כלילית ואי-ספיקת לב בחולים עם מקצב סינוס.
הסקירה כללה שלושה מחקרים אקראיים ומבוקרים עם 10,658 מבוגרים שקיבלו טיפול נוגד-טסיות עם או ללא קסרלטו. משך המעקב הממוצע עמד על 20.4-24 חודשים.
בהשוואה לטיפול נוגד-טסיות בלבד, הטיפול בקסרלטו עם נוגד-טסיות לווה בשיעור נמוך יותר של אירועים לבביים (3.83% לעומת 4.52%, בהתאמה; סיכון יחסי של 0.78, p<0.01) ואירועים מוחיים (1.60% לעומת 2.52%, בהתאמה; סיכון יחסי של 0.64, p<0.01). הטיפול בקסרלטו היה דומה לפלסבו בהערכת שיעורי התמותה מכל-סיבה ושיעור אירועי דמם מג'ורי.
ממצאי המחקר תומכים במתן קסרלטו עם נוגדי-טסיות בחולים במקצב סינוס עם מחלת עורקים כלילית ואי-ספיקת לב, לאחר שמשלב זה לווה בשיעור נמוך יותר של אוטמים לבביים ואירועים מוחיים.
Eur J Clin Pharmacol. 2021 Aug 3