ממחקר חדש עולה, כי בהשוואה לפקטורים נוגדי ביוץ אחרים, הריון וגלולות למניעת הריון קשורים בסיכון הנמוך ביותר לפתח סרטן שחלות.
לדברי החוקרים, הממצאים מציעים, כי הגדרה יחידה של שנות ביוץ אינה מספיקה להערכת ההשפעה של ביוץ על הסיכון לסרטן שחלות.
במסגרת המחקר, בחנו החוקרים נתונים משני מחקרי מקרה-ביקורת, במטרה לקבוע את השפעתם של מגוון פקטורים נוגדי ביוץ על הסיכון לסרטן שחלות. סה"כ נכללו באנליזה נתונים מ-1822 מקרי סרטן שחלות מאושרים ו-4631 ביקורות.
באופן עקבי למחקרים אחרים, נמצא כי ככל שמספר מחזורי הביוץ במהלך החיים עולה, כך גם הסיכון לסרטן שחלות. כך למשל, בהשוואה לנשים ברביעון הנמוך ביותר של מספר מחזורי ביוץ, אלה ברביעון השני, שלישי והרביעונים הגבוהים ביותר היו בעלות סבירות גבוהה יותר של 60%, 65% ו-81%, בהתאמה, לפתח סרטן שחלות.
כפי שעולה מן התוצאות, שנה אחת של הפסקת ביוץ מורידה את הסיכון לסרטן שחלות ב-2.5%, אולם, הסיבה להיעדר ביוץ משפיעה על הפחתת הסיכון. נמצא, כי כאשר השנה ללא ביוץ הייתה קשורה בלידה, הפלה או שימוש בגלולות למניעת הריון, הסיכון צנח ב-9%, 10% ו-8% , בהתאמה. כאשר הסיבה הייתה גיל ווסת ראשון או גיל באל-ווסת, הפחתת הסיכון הייתה 1%, ו-3%, בהתאמה.
לדברי החוקרים, לידה ושימוש בגלולות סיפקו את האפקט המגן החזק יותר מהמצופה עבור הפעילות האל-ביוצית לבדה. ההשפעה של הריון באורך מלא, הכרוכה בכמעט שנה אחת של היעדר ביוץ, הייתה חזקה הרבה יותר מזו של דחייה של שנה אחת בגיל ווסת ראשון או עיכוב של שנה בגיל האל ווסת. מכך ניתן להסיק, כי פקטורים דומים, הקשורים במניעת ביוץ, הם בעלי השפעות שונות על הסיכון לסרטן שחלות.
החוקרים מוספים ואומרים, כי מספרים גבוהים של מחזורי ביוץ משולבים בהיסטוריה משפחתית של סרטן שחלות/שד, העלו את הסיכון לסרטן שחלות פי 3.27.
Am J Obstet Gynecol 2007;196:83.e1-83.e7
לידיעה במדסקייפ