מאת ד"ר אולה קראסיק
ממחקר חדש מפינלנד אשר פורסם בגיליון מרץ של כתב העת Contraception עולה כי שימוש בהתקן תוך רחמי המשחרר פרוגסטין (מירנה) בעבר או בהווה לא מעלה סיכון להתפתחות סרטן שד בנשים מתחת לגיל 50 בהשוואה להתקן המכיל נחושת.
במחקר רטרוספקטיבי זה בדקו החוקרים את הסיכון לפתח סרטן שד בנשים צעירות מגיל 50 המשתמשות בהתקן תוך רחמי המשחרר Levonorgestrel (מירנה) (LNGIUD או lenovorgestrel-releasing intrauterine device ) לעומת התקן תוך רחמי המכיל נחושת (CUIUD או copper intrauterine device ).
החוקרים בדקו מעל 5,000 נשים אשר אובחנו עם סרטן שד בין השנים 2000-2007 מול מעל 20,000 נשים כקבוצת ביקורת מותאמת גיל ואיזור מגורים. החוקרים לא מצאו הבדל בסיכון לפתח סרטן שד בין נשים שהשתמשו ב-LNGIUD בעבר לעומת אלה שהשתמשו ב-CUIUD בעבר. כמו כן, לא נמצא הבדל בסיכון בשימוש נוכחי בהתקן תוך רחמי זה או אחר. שימוש ב-LNGIUD לא נמצא משפיע על התקדמות סרטן שד בנשים עם מחלה זו.
מגבלות המחקר כוללות הטיה של הזכרון, המשותפת לכל המחקרים הרטרוספקטיביים. מגבלה אפשרית אחרת היא חוסר הכללה במחקר של נשים אשר אובחנו עם סרטן שד ונפטרו ממנו בתחילת המחקר – כ-10% מהנשים.
במחקר אחר שפורסם לאחרונה נמצא כי בנשים מעל גיל 50 שהשתמשו בעברן ב-LNGIUD נמצא סיכון גבוה יותר לפתח סרטן שד. החוקרים מציינים כי תוצאות המחקר הנוכחי אינן עומדות בסתירה עם תוצאות המחקר האחר מכיוון שמדובר על נשים הצעירות מגיל 50. בדיון מציינים החוקרים כי הופתעו לגלות שנמצאה עלייה בסיכון עם השימוש ב- LNGIUD בעוד שלא נמצאה עלייה בסיכון לסרטן שד בנשים מעל גיל 50 אשר נטלו פרוגסטין פומי במינון גבוה יותר מזה הנמצא ב- LNGIUDוהציעו סיבות אפשריות להטיות של התוצאות.
החוקרים מסכמים וכותבים כי מחקר זה לא הדגים עליה בסיכון לפתח סרטן שד בנשים אשר השתמשו או משתמשות בהתקן תוך רחמי מסוג בהשוואה לאלה המשתמשות ב-LNGIUDCUIUD .
Contraception 83 (2011) 211–217