סך הכל נרשמו בשנת 2013 20,857 פניות של נשים לועדות להפסקת הריון הפועלות בתוקף החוק, 98% מהם אושרו, ובוצעו 19,356 הפסקות הריון בהתאם לאישורי הועדות.
בשנת 2013, כמחצית (48%) מהפסקות ההריון נעשו בבתי חולים או במרפאות פרטיות, 29% בבתי חולים ממשלתיים, 18% בבתי חולים של שירותי בריאות כללית ו-5% בבתי חולים ציבוריים בירושלים בהשוואה ל-59%, 25%, 13% ו-5%, בהתאמה, בשנת 2000, ירידה באחוז ההפסקות בבתי החולים הפרטיים לעומת עליה בבתי החולים הציבוריים.
מחצית (51%) הפסקות ההריון בשנת 2013 נעשו בהתאם לסעיף 2 בחוק "ההריון נובע מיחסים אסורים לפי החוק הפלילי, מגילוי עריות או שהוא מחוץ לנישואין", 19% בהתאם לסעיף 4 בחוק "המשך ההריון עלול לסכן את חיי האישה או לגרום לה נזק גופני או נפשי", 20% בהתאם לסעיף 3 בחוק "העובר עלול להיות בעל מום גופני או נפשי" ו- 10% בהתאם לסעיף 1 בחוק "האישה היא למטה מגיל הנישואין המינימלי (17) או שמלאו לה 40 שנה".
הפסקות הריון לפי שבוע הריון
בשנת 2013, 63% מכלל הפסקות ההריון היו עד השבוע ה-7 (כולל), רבע היו בשבוע
8-12 ועשירית (12%) בשבוע ה-13 ומעלה. אחוז הפסקות הריון עד השבוע ה-7 (כולל) עלה ל-63% בשנת 2013 לעומת 48% בשנת 2000, ואילו האחוז בשבוע 8-12 ירד ל-25% בהשוואה ל-43%, בהתאמה, והאחוז בשבוע ה-13 ומעלה יציב, כעשירית. בשנת 2013 היו 2,353 הפסקות הריון בשבוע ה-13 ומעלה, מהן 266 לאחר השבוע ה-23.
כשני שליש מהפסקות (70%) ההריון עקב סעיף 1 של החוק (האישה היא למטה מגיל הנישואין המינימלי (גיל 17) או שמלאו לה 40 שנה), 62% עקב סעיף 4 של החוק (ההריון עלול לסכן את חיי האישה או לגרום לה נזק גופני או נפשי) ו-72% עקב סעיף 2 של החוק (הריון מיחסים אסורים לפי החוק הפלילי, מגילוי עריות או שהוא מחוץ לנישואין) היו עד השבוע ה-7. לעומת זאת, 36% מהפסקות ההריון עקב סעיף 3 של החוק (העובר עלול להיות בעל מום גופני או נפשי) היו עד השבוע ה-7. כשני שליש (67%) מהפסקות ההריון בשבוע ה-13 ומעלה היו עקב סעיף 3 של החוק בהשוואה ל-15% עקב סעיף 2 וסעיף 4 של החוק.