ממחקר חדש, שפורסם במהדורת אוגוסט של Obstetrics and Gynecology, עולה כי נשים, שנחשבות להיות בסיכון גבוה בלהרות, נוטות יותר להמשיך להשתמש בגלולות אוראליות למניעת היריון מאשר להשתמש בטלאי עם אמצעי מניעה טרנס דרמלי.
החוקרים מצאו כי נשים המשתמשות בטלאי המשחרר אמצעי מניעה טרנס דרמלית נוטות יותר להיכנס להיריון ונוטות יותר להפסיק להשתמש בטלאי.
כמחצית ממספר ההריונות הלא מתוכננים בארצות הברית קורים ב-10% מהנשים הפוריות, שלא משתמשות באף אמצעי מניעה. אך כמחצית מנשים אלה מדווחות על כך, שהן השתמשו באמצעי מניעה כל שהוא, כשהן נכנסו להיריון.
על מנת לחקור נושא זה יותר לעומק, החוקרים בדקו אם אמצעי מניעה טרנס דרמלי יכול להיות יעיל יותר בהשוואה לגלולות למניעת היריון בהורדת תוצאות אלה. החוקרים למדו מידע על נשים, שעברו ייעוץ בנוגע לאמצעי מניעה במרכזים לתכנון הורות.
מידע היה זמין עבור 1230 נשים, שלא נטלו טיפול הורמונאלי כל שהוא למניעת היריון. רובן נחשבו להיות בסיכון גבוה להרות. 579 מהן התחילו טיפול בגלולות למניעת היריון ושאר ה-651 התחילו טיפול באמצעי מניעה טרנס דרמלי.
ל-468 נשים (38%) לא היה מגע נוסף עם המרפאה לאחר הביקור הראשון שלהן. איבוד ראשוני של מעקב היה גבוה יותר בקבוצת אמצעי המניעה הטרנס דרמלי (45.2%) לעומת בקבוצת הגלולות כאמצעי מניעה (29.5%).
המשך השימוש באמצעי מניעה מעבר לשלושת המחזורים הראשונים היה גבוה יותר משמעותית במשתמשי הגלולות (89%) לעומת משתמשי הטלאי. יתרה מכך, רק 3.3% ממשתמשי האמצעי המניעה הטרנס דרמלי ציינו כי איריטציה של העור היה הגורם, שהגביל את השימוש באמצעי טיפול זה.
בנוסף, החוקרים מצאו כי ששיעור הריונות פר 100 שנות נשים של שימוש באמצעי מניעה (נמדד על ידי Pearl index), היה 3.62 עבור שימוש בגלולות בהשוואה ל-14.84 עבור שימוש בטלאי.
למרות הפשטות והקלות של השימוש בטלאי, הוא נחשב פחות אפקטיבי בהשוואה לשימוש בגלולה. יש צורך במחקר נוסף על מנת לחקור גורמים התורמים לביצועים הפחות טובים של הטלאי.
לדברי החוקרים, המשתמשות בטלאי במחקר זה עברו יותר הריונות או יותר הפלות בעבר ולכן הן יותר עתידות להיכשל תחת כל טיפול של אמצעי מניעה הורמונאלי. זה יכול להסביר את היעילות וההיענות הנמוכה של הטלאי באוכלוסיה זו.
Obstet Gynecol J 2006;108:378-386
לידיעה במדסקייפ