מתוצאות מחקר חדש, שפורסמו במהדורת אוגוסט של כתב העת Journal of Periodontology, עולה כי מטפורמין עשוי לשמש כטיפול יעיל בטיפול בדלקת חניכיים כרונית במעשנים.
כאשר הטיפול ניתן בצורת ג'ל בריכוז של 1%, התרופה הביאה לעליה של 26.17% במילוי העצם, בהשוואה לעליה של 3.75% בלבד עם פלסבו. הטיפול גם הפחית את עומק הכיסים (Probing) והגדיל את רמת החיבור הקליני (Attachment) יותר מפלסבו. החוקרים מאמינים כי מידע זה עשוי לספק כיוון חדש בתחום רגנרציה של החניכיים.
החוקרים מסבירים כי מטפורמין שימשה לטיפול בסוכרת משנות החמישים של המאה הקודמת. למרות שמנגנון הפעולה המדויק אינו ברור, נראה כי הטיפול מביא לעליה של הרגישות לאינסולין. בין יתר היתרונות של הטיפול, מחקרים מצאו כי הטיפול הפחית את שיעור השברים בעצמות בחולי סוכרת ועודד תאים מייצרי-עצם בתרביות מעבדה. במחקר אחר, הטיפול הפחית את אובדן העצם האלבאולרית בחולדות עם דלקת חניכיים.
במטרה לבחון את ההשפעות בבני אדם עם דלקת חניכיים כרונית, החוקרים גייסו 50 גברים מעשנים עם אתרי כיסים בעומד של לפחות 5 מ"מ, רמת היצמדות קלינית של לפחות 4 מ"מ ואובדן עצם ורטיקאלי של לפחות 3 מ"מ. הם לא כללו חולים עם סוכרת או דלקת חניכיים אגרסיבית.
כל החולים עברו טיפול לניקוי אבנית והקצעות שורשים ולאחר מכן חולקו באקראי לקבוצת פלסבו או טיפול במטפורמין.
ה הזריקו 10 מיקרוליטר של ג'ל מטפורמין בריכוז 1% ממזרק לתוך כיסי החניכיים בקבוצת ההתערבות. הם הורו לחולים להימנע מלעיסה חזקה, צחצוח בסמוך לאזורי הטיפול, או להשתמש בעזרים לטיפול בין השיניים במשך שבוע אחד.
המטופלים לא קיבלו טיפול אנטיביוטי או תרופות נוגדות-דלקת. 45 חולים השלימו את המחקר: 23 בקבוצת הפלסבו ו-22 בקבוצת ההתערבות.
לאחר שישה חודשים, עומק הכיסים פחת בקבוצת ההתערבות ב-3.17 מ"מ, בממוצע, בהשוואה ל-0.87 מ"מ בקבוצת הפלסבו. רמת ההיצמדות הקלינית עלתה ב-3.27 מ"מ, בממוצע, בקבוצת ההתערבות, לעומת 1.47 מ"מ בקבוצת הפלסבו, ועומק הפגם בעצם פחת ב-1.32 מ"מ בקבוצת ההתערבות לעומת 0.22 בקבוצת הפלסבו. ההבדלים כולם היו מובהקים סטטיסטית.
החוקרים מאמינים שמדובר בממצאים פותחי-עיניים, אך קוראים לערוך מחקרים נוספים להערכת ההשפעות של מטפורמין על בריאות העצם.
J Periodontol. 2013;84:1165-1171
לידיעה במדסקייפ