מתוצאות מחקר חדש, שפורסמו בכתב העת Journal of the American College of Cardiology, עולה כי מינון גבוה של Atorvastatin עשוי לסייע בטיפול בדלקת חניכיים, וייתכן כי מדובר בהשפעה פליאוטרופית של תרופות ממשפחת סטטינים.
לאחר 12 שבועות, הטיפול התרופתי ב-Atorvastatin במינון 10 80 מ"ג הביא לירידה גדולה יותר בדלקת החניכיים, בהשוואה לטיפול במינון 10 מ"ג. החוקרים זיהו קורלציה משמעותית בין הירידה בהיקף דלקת החניכיים ובין שינוי לטובה בדלקת בעורקי התרדמה.
במסגרת המחקר הנוכחי בחנו החוקרים את השפעת הטיפול ב-Atorvastatin במינון גבוה על דלקת חניכיים באמצעות בדיקות FDG-PET/CT. הם התבססו על אותה סדרת חולים שנכללה במחקר להערכת ההשפעות של Atorvastatin במינון גבוה על נגעים טרשתיים, שפורסמה מוקדם יותר השנה.
המחקר כלל 83 חולים עם גורמי סיכון למחלות לב וכלי דם או טרשת עורקים מוכחת, שלא נטלו סטטינים במינון גבוה בתחילת המחקר. הם חולקו באקראי לטיפול ב-Atorvastatin במינון 80 מ"ג או 10 מ"ג, למשך 12 שבועות. בדיקות הדמיה נערכו בתחילת המחקר ולאחר 4 ו-12 שבועות.
בתחילת המחקר, באזורי דלקת חמורה בחניכיים, כפי שבא לידי ביטוי באובדן חמור של עצם אלבאולרית, תועד יחס TBR (Target-to-Background) גבוה יותר בבדיקות הדמיה (סמן לדלקת), בהשוואה לאזורים אחרים.
לאחר 12 שבועות תוארה ירידה משמעותית בהיקף דלקת החניכיים בחולים שטופלו בסטטינים במינון גבוה, בהשוואה לטיפול במינון נמוך. ההבדל בין הקבוצות תועד כבר ארבעה שבועות לאחר התחלת הטיפול.
ההבדל הגדול ביותר בין הקבוצות תואר באלו עם דלקת חניכיים נרחבת יותר ובאלו עם אובדן עצם חמור יותר בתחילת המחקר.
החוקרים מציינים כי הקשר בין דלקת בחניכיים ודלקת בעורק התרדמה תומכת בהשערה לפיה מחלת חניכיים וטרשת עורקים קשורות האחת בשנייה, למרות שטיב הקשר אינו מוגדר היטב. הם מוסיפים כי לא ניתן לשלול את האפשרות כי לסטטינים עשויה להיות השפעה על דלקת חניכיים ועל דלקת עורקים, באופן בלתי-תלוי, ללא קשר בין השניים.
לאור השינויים הנלווים שתוארו במחקר בחניכיים ובעורקים, הנתונים מעלים את האפשרות כי ההשפעה החיובית של סטטינים על טרשת עורקים קשורה בירידה בהיקף תהליכי דלקת מחוץ לעורקים, למשל בחניכיים. עם זאת, החוקרים קוראים לערוך מחקרים נוספים בנושא.
J Am Coll Cardiol 2013
לידיעה ב-MedPage Today