מאת ד"ר עמית עקירוב
ממצאי מחקר חדש מעידים על קשר בין בריאות שיניים ירודה ובין סיכון מוגבר לתמותה מכל-סיבה ותמותה עקב מחלות לב וכלי דם בחולי המודיאליזה עם מחלת כליות סופנית. מצד שני, היגיינת פה טובה מלווה באופן בלתי-תלוי בשיעורי הישרדות טובים יותר.
לדברי החוקרים, שיעורי התמותה בחולי דיאליזה גבוהים יותר, בהשוואה לאוכלוסיה הכללית ונראה כי אין טיפול תרופתי טוב בחולים אלו ולכן יש לחפש אחר גורמים אחרים הניתנים לטיפול.
המחקר הפרוספקטיבי כלל 4,320 מבוגרים עם מחלת כליות סופנית, שנבחרו באקראי ממרפאות דיאליזה באירופה. בתחילת המחקר, רופאי שיניים עם הכשרה בבריאות החניכיים ומחלות חלל הפה העריכו את היגיינת הפה של כל החולים. הרגלי היגיינת פה נקבעו באמצעות שאלונים למילוי עצמי.
לאחר חציון מעקב של 22.1 חודשים, 650 משתתפים הלכו לעולמם מכל-סיבה ו-325 הלכו לעולמם עקב אירוע קרדיווסקולארי. באשר ל-23% החולים ללא שיניים, יחס הסיכון לתמותה מכל-סיבה, לאחר תקנון לערפלנים שונים, עמד על 1.27. באלו עם למעלה מ-14 שיניים חסרות, עם עששת או עם סתימות, יחס הסיכון לתמותה מכל-סיבה עמד על 1.46.
בחולים עם היגיינת שיניים טובה תועדו שיעורי הישרדות כוללים טובים יותר.
הקשר בין בריאות השיניים והסיכון המוגבר לתמותה מעיד כי שיפור היגיינת הפה עשויה להביא לשיפור שיעורי ההישרדות בחולים עם מחלת כליות סופנית, וללא ספק אין בכך כל נזק.
מתוך הכנס ה-51 מטעם ה-ERA-EDTA
לידיעה במדסקייפ