במחקר תצפיתי שכלל נתונים אודות למעלה מ-15,000 חולים לאחר אוטם שריר הלב, רה-וסקולריזציה כלילית או מחלת לב כלילית רב-כלית, דיווח עצמי על אובדן שיניים נרחב, סמן למחלת חניכיים, נקשר עם סיכון מוגבר לסיבוכים לבביים.
באופן ספציפי, כל עליה של חמש דרגות של אובדן שיניים ניבאה עליה של 6% בסיכון לתוצא העיקרי – סיבוך קרדיווסקולארי מג'ורי, תוצא משולב הכולל תמותה קרדיווסקולארית, אוטם לא-פטאלי של שריר הלב ואירוע מוחי לא-פטאלי. עם זאת, כאשר החוקרים בחנו את הנתונים לעומק, הם מצאו כי כל עליה בדרגת חומרת אובדן שיניים לוותה בעליה של 17% בסיכון לתמותה קרדיווסקולארית ועליה של 14% בסיכון לאירועים מוחיים, אך ללא עליה בסיכון לאוטם שריר הלב.
במסגרת המחקר בחנו החוקרים את הנתונים אודות 15,456 משתתפים שלקחו חלק במחקר STABILITY ב-39 מדינות, בחמש יבשות.
בתחילת המחקר, המשתתפים סווגו לחמש דרגות חומרה של אובדן שיניים: 26-32 שיניים (הכי הרבה שיניים), 20-25 שיניים (אובדן 7-12 שיניים); 15-19 שיניים; 1-14 שיניים; וללא שיניים. ארבעה מכל עשרה חסרו מחצית מהשיניים שלהם, וכמעט ל-2 מכל עשרה לא היו שיניים.
משתתפים עם אובדן שיניים נרחב יותר נטו להיות מבוגרים יותר, מעשנים, נשים ופחות פעילים גופנית, עם שכיחות גבוהה יותר של סוכרת, לחץ דם גבוה, מדד מסת גוף גבוה, רמת השכלה נמוכה ותפקוד כלייתי גרוע יותר.
לאחר חציון מעקב של 3.7 שנים, 1,543 משתתפים אובחנו עם סיבוך לבבי מג'ורי, 705 הלכו לעולמם עקב מחלות לב וכלי דם, 1,120 הלכו לעולמם מכל-סיבה, 746 חולים פיתחו אוטם פטאלי או לא-פטאלי של שריר הלב ו-301 חולים אובחנו עם אירוע מוחי פטאלי או לא-פטאלי.
בהשוואה לחולים עם הכי הרבה שיניים (ללא מחלת חניכיים), באלו ללא שיניים נרשם סיכון גבוה ב-27% לסיבוך לבבי מג'ורי, לאחר תקנון לפלסבו או טיפול, גיל, לחץ דם, מדד מסת גוף, פרופיל שומנים, סוכרת, אוטם קודם של שריר הלב, מגדר, עישון, יחס מותניים לירכיים, תפקוד כלייתי, סיפור משפחתי של מחלות לב, צריכת אלכוהול, רמת השכלה, פעילות גופנית ורמת הכנסה של המדינה.
בדומה, בהשוואה לאלו עם הכי הרבה שיניים, באלו ללא שיניים תועדה עליה של 85% בסיכון לתמותה קרדיווסקולארית ועליה של 67% בסיכון לאירוע מוחי במהלך המעקב.
Eur J Prev Cardiol 2015
לידיעה במדסקייפ