מאת מערכת אי-מד
במאמר זה שהתפרסם אמש באתר "הארץ" מתארת המחברת, ד''ר יפה שיר-רז (חוקרת תקשורת בריאות באוניברסיטת חיפה ומרצה במסלול הבינלאומי בבית ספר סמי עופר לתקשורת במרכז הבינתחומי הרצליה) מחקר שערכה ואשר פורסם לאחרונה ב-Journal of Risk Research אשר בחן את התהליך התקשורתי שלווה את החזרת הפלרת מיד השתייה בישראל בשנת 2015.
מסקנת המחקר היא שאף שהתועלת המדעית מבוססת המחקר של ההפלרה אינה וודאית ואין עליה קונצנזוס בספרות המדעית (ולראייה טוענת הכותבת כי 3 ועדות מדעיות בינ''ל ומחקר שפורסם בקוקריין לא הגיעו למסקנות חד משמעיות באשר לתועלת ההפלרה) , משרד הבריאות הציג אותה כמוכחת ללא כל ספק, כאשר כתבות ומאמרים שונים שפורסמו בתקשורת הישראלית במהלך הדיון הציבורי לקראת קבלת ההחלטה כללו ביטויים חוזרים ונשנים כמו "תועלת חד משמעית", "כל המומחים מסכימים", "כל העולם התרבותי מפליר" ועוד..
במאמר מביאה שיר-רז את תגובת משרד הבריאות לכתבה: "שר הבריאות, משרד הבריאות ופרופ' איתמר גרוטו גאים על מאבקם למען הפלרת מי השתייה לטובת בריאות הציבור. מעניין לציין את העובדה שלא נמצא בארץ מומחה בעל שיעור קומה שהביע התנגדות להפלרה. ומן הראוי היה לציין כי ד"ר שיר-רז, שאיננה רופאה או מומחית להפלרה מבחינה מקצועית, מובילה זה שנים אג'נדה נגדה".
למאמר ב"הארץ"
Communicating risk for issues that involve ‘uncertainty bias’: what can the Israeli case of water fluoridation teach us?, Journal of Risk Research, Page 1-22