חדשות

אבחנה של מחלת חניכיים מלווה בסיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם (BMJ Open)

22/01/2022

 

במבוגרים עם אבחנה של מחלת חניכיים סיכון מוגבר להתפתחות מחלות לב וכלי דם ומחלות כרוניות אחרות, בהשוואה לאלו ללא מחלת חניכיים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת BMJ Open.

 

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחלת חניכיים פוגעת באיכות החיים ומובילה למצב פרו-דלקתי סיסטמי, העשוי להיות מעורב בהתפתחות מחלות כרוניות. כעת הם ביקשו לבחון את הקשר בין מחלת חניכיים  ובין מחלות כרוניות, כולל מחלות לב וכלי דם, מחלות קרדיו-מטבוליות, מחלות אוטואימוניות ומחלות פסיכיאטריות.

 

המחקר הרטרוספקטיבי התבסס על נתונים מבריטניה בין תחילת שנת 1995 ועד תחילת ינואר בשנת 2019. החוקרים זיהו 64,379 מבוגרים עם אבחנה של מחלת חניכיים להם התאימו 251,161 מבוגרים ללא מחלת חניכיים לפי גיל, מין, חסך ותאריך רישום.

 

ניתוח סטטיסטי שכלל תקנון למשתנים חשובים קלינית בחן את הסיכוי לנוכחות מחלה כרונית בחולים עם מחלת חניכיים, בהשוואה לאלו ללא מחלת חניכיים.

 

גיל המשתתפים בתחילת המחקר עמד על 45 שנים וחציון משך המעקב עמד על 3.4 שנים. בתחילת המחקר, בקרב חולים עם מחלת חניכיים תועד סיכוי גבוה יותר לאבחנה של מחלות לב וכלי דם (יחס סיכויים מתוקן של 1.43, רווח בר-סמך 95% של 1.38-1.48), מחלות קרדיו-מטבוליות (יחס סיכויים מתוקן של 1.16, רווח בר-סמך 95% של 1.13-1.19), מחלות אוטואימוניות (יחס סיכויים מתוקן של 1.33, רווח בר-סמך 95% של 1.28-1.37) ומחלות פסיכיאטריות (יחס סיכויים מתוקן של 1.79, רווח בר-סמך 95% של 1.75-1.83) בהשוואה למבוגרים ללא מחלת חניכיים.

 

לאורך המעקב, באלו עם מחלת חניכיים תועד סיכון מוגבר להתפתחות מחלות לב וכלי דם (יחס סיכון של 1.18, רווח בר-סמך 95% של 1.13-1.23), מחלות קרדיו-מטבוליות (יחס סיכון של 1.07, רווח בר-סמך 95% של 1.03-1.10), מחלות אוטואימוניות (יחס סיכון של 1.33, רווח בר-סמך 95% של 1.26-1.40) ומחלות פסיכיאטריות (יחס סיכון של 1.37, רווח בר-סמך 95% של 1.33-1.42), בהשוואה למבוגרים ללא מחלת חניכיים.

 

ממצאי המחקר מעידים על השכיחות הגבוהה של מחלת חניכיים וכי נוכחות מחלת חניכיים מלווה בסיכון מוגבר להתפתחות מחלות לב וכלי דם, מחלות קרדיו-מטבוליות, מחלות אוטואימוניות ומחלות פסיכיאטריות.

 

BMJ Open 2021

מידע נוסף לעיונך

© e-Med 2024 | כל הזכויות שמורות
שתף מקרה קליני