אנורקסיה נרבוזה מאופיינת בפעילות יתר של רצפטור לדופמין מסוג D2/D3, על פי תוצאות מחקר הדמיית מוח בחולים עם מצב זה.
אנורקסיה נרבוזה היא הפרעה מורכבת, עם אחוז התמותה הגבוה ביותר מכל ההפרעות הפסיכיאטריות. החוקרים מנסים להבין מדוע קיימת ההפרעה בכדי למצוא טיפול טוב יותר.
החוקרים ערכו מחקר PET בשימוש C-11 רקלופרייד להערכת קשירה לרצפטור לדופמין במוח של 10 נשים אשר החלימו מאנורקסיה נרבוזה ו-12 נבדקות ביקורת בריאות בגיל ו-BMI דומה.
על פי הדיווח בגיליון יולי של Biological Psychiatry, לנבדקות שהחלימו מאנרוקסיה נרבוזה היה פוטנציאל קשירה לרקלופרייד גבוה באופן משמעותי בסטארטיאום אנטרו-ונטרלי לעומת נבדקות הביקורת. קשירת רקלופרייד היתה בלתי תלויה בגיל, BMI ומשך ההחלמה.
הסטארטיאום אנטרו-ונטרלי הוא אזור הקשור למודולציה של גמול, חיזוק והתמכרות. החוקרים מציעים כי עלייה בקישור מתרחשת אולי בעקבות ירידה בריכוז דופמין אינטראסינפטי או עלייה באפיניות לרצפטור ל-D2/D3 באזור. עלייה בפעילות דופמין עשויה להסביר מדוע חולות עם אנורקסיה נרבוזה נוטות להתרגשות יתר.
הממצאים המעניינים עשויים לסייע בהבנת התכונות המסויימות של הלוקים באנורקסיה נרבוזה. החולים נוטים לעבוד קשה, מוטרדים מהישגיות ואנהדוניה. תכונות אלו עשויות להסביר מדוע החולים יכולים לעמוד בדיאטה ולהוריד משקל, בעוד לשאר האנשים קשה מאוד לעמוד במשימה זו.
ממצאים אלו תומכים בתיאוריה של גנטיקה משחקת תפקיד משמעותי בהפרעות אכילה.
החוקרים משתתפים במחקר בנושא הגנטיקה של האנורקסיה בו משתתפות משפחות עם שני חולי אנורקסיה או יותר.
Biol Psychiatry 2005
לידיעה במדסקייפ