ממחקר חדש שהוצג בכנס השנתי ה-159 של American Psychiatric Association עולה כי אפילו בזמן הפוגה של בולימיה, וחזרה לתזונה תקינה, החולים עשויים להמשיך ולסבול מתסמיני הפרעה כפייתית (Obsessive Compulsive Disorder – OCD).
הממצאים תומכים בספרות הקיימת לפיה תסמיני OCD המופיעים בחולי בולימיה, ממשיכים גם לאחר הפוגה. לכן, מדדי OC גבוהים עשויים להיות תכונה פרסיסטנטית אופיינית לחולי בולימיה.
החוקרים ערכו את המחקר מאחר שלפי הספרות התנהגות אובססיסית וקומפולסיבית הופיעה בו זמנית עם התסמינים הראשוניים של בולימיה. לכן, הם השוו את מאפייני OC בפרטים עם בולימיה ובפרטים בריאים. החוקרים השתמשו במדדים שנקבעו ע"י החולים עצמם בהסתמך על MOCI (Maudsley Obsessive Compulsive Inventory) בתחילת המחקר ובדקו אם הם החולים שמרו על רמות גבוהות גם לאחר שחזרו להרגלי תזונה נורמלית.
החוקרים השיגו את ערכי MOCI של 77 נשים במשקל תקין, שלא נטלו תרופות, 25 מהן סבלו מבולימיה פעילה, 21 היו בהחלמה, ו-28 היו ביקורות בריאות. הנשים השתתפו במחקרים קודמים של תפקוד נוירוטרנסמיטורים. המשתתפים השלימו גם את מבחן EAT (Eating Attitudes Test) ואת STAI (Spielberger Trait Anxiety Inventory), שנבדקו לשם זיהוי הרגלי תזונה לא-תקינים ולבדיקת להפרעת חרדה.
מדדי MOCI בחולי בולימיה עמדו בממוצע על 5.4 ± 4.4, ערך גבוה משמעותית מהמדדים בקבוצת הביקורת, שעמד בממוצע על 2.5 ± 1.9 (P<0.02). תשומת לב מיוחדת ניתנה למדדי MOCI בנשים שהחלימו מבולימיה, שעמדו בממוצע על 5.5 ± 5.4.ערכים אלו היו דומים לערכים בחולים עם בולימיה פעילה, ולכן, גם הם היו גבוהים בהשוואה לביקורות (P<0.05). למרות שמדדי EAT ו-STAI באלו שהחלימו היו נמוכים משמעותית בהשוואה למדדים הללו בקרב אלו עם מחלה פעילה, הם עדיין היו גבוהים משמעותית בהשוואה לאלו שבקבוצת הביקורת (P<0.01 לכל אחד).
APA 158th Annual Meeting: Abstract NR101. Presented May 22, 2006.
לידיעה במדסקייפ