סקירה שפורסמה לאחרונה בכתב העט Neurological Sciences בחנה את השפעת הטיפול בקוצב הוגאלי (VNS) על תסמיני דיכאון בחולי אפילפסיה עמידה לטיפול תרופתי (DRE).
חלק משמעותי מחולי האפילפסיה סובל מדיכאון כתחלואה נלווית לאפילפסיה. למעשה, דיכאון היא המחלה הפסיכיאטרית הנפוצה ביותר בקרב חולים אלו. כ-23% מבין כלל חולי האפילפסיה חווים תסמיני דיכאון ועד 63% מהחולים יפתחו תסמינים אלו כאשר מדובר באפילפסיה עמידה לטיפול תרופתי. בחלק גדול מהמקרים, הדיכאון לא מאובחן.
יש לציין שכבר בתחילת שנות האלפיים, מחקרי RCT ראשוניים הראו שהטיפול ב-VNS (קוצב וגאלי) הביא לשיפור במצב הרוח בקרב חולי אפילפסיה,ובהמשך, בשנת 2005, ה-VNS קיבל את אישור ה-FDA לטיפול בדיכאון עמיד. מספר מחקרים שתארו את מנגנון הפעולה של הטיפול ב-VNS הראו עליה בביטוי של נוראפינפרין וסרוטונין באיזורים שונים במוח הקשורים לוויסות מצב-הרוח.
מטרת החוקרים במאמר זה הייתה לנתח את השפעת ה-VNS על תסמיני דיכאון בחולים עם אפילפסיה. לשם כך, בוצע סקירה של מאגרי מחקרים מקובלים ונבחרו מחקרים העוסקים בקשר בין הטיפול ב-VNS לבין תסמני דיכאון בחולי-אפילפסיה. לאחר סינון, נבחרו 9 מאמרים (מתוך 73) שענו על כל דרישות החוקרים, ועל פיהם נותחו תוצאות ומסקנות סקירה זו.
המחקרים שצוטטו, סוקרים מעל ל 400 חולי אפילפסיה עמידה לטיפול בגילאים 4-75. 7 מתוך 9 המחקרים הינם פרוספקטיבים, אחד במתודולוגיה של RCT רב מרכזי ואחד רטרוספקטיבי.
שישה מחקרים הדגימו שיפור משמעותי במדדי הדיכאון של המטופלים ב-VNS ולמעט מחקר אחד, לא נמצא קשר ישיר בין השיפור במדדי הדיכאון לשיפור בשליטה בהתקפים.
החוקרים מסכמים כי ע"פ סקירה זו, לטיפול ב-VNS קשר ישיר מובהק לשיפור בתסמיני דיכאון בקרב חולי אפילפסיה עמידה לטיפול תרופתי וכן, שיפור זה אינו תלוי בהפחתת התדירות והעצמה של ההתקפים האפילפטיים.
Neurol Sci, . 2020 Nov;41(11):3075-3084. doi: 10.1007/s10072-020-04479-2. Epub 2020 Jun 10.