חדשות

שילוב פעילות גופנית ראויה עם חינוך החולים עשוי לעזור בפיברומיאלגיה (מתוך Arch Intern Med)

20/11/2007

ממחקר חדש עולה, כי הליכה ממושכת, אימון חוזק ומתיחות משפרים את המצב הפונקציונאלי, את תסמיני המפתח ואת היעילות העצמית בנשים עם פיברומיאלגיה, המטופלות תרופתית.

 

החוקרים מציינים, כי ניהול עצמי הומלץ בחום כחלק מהטיפול הסטנדרטי בפיברומיאלגיה, מצב נפוץ ולא מובן עם אפשרויות טיפול מצומצמות. אולם, הנתונים המעריכים את ההמלצות הפופולאריות לניהול עצמי הם נדירים. במחקרם, החוקרים העריכו והשוו את יעילותם של ארבעה טיפולים שכיחים של ניהול עצמי על תפקוד, תסמינים, ויעילות-עצמית בנשים עם פיברומיאלגיה.

 

מה-16 בספטמבר, 2002 ועד ה-30 בנובמבר, 2004, 207 נשים עם פיברומיאלגיה מאושרת גויסו והוקצו באקראי לקבלת 16 שבועות של אימון אירובי ותרגילי גמישות (AE); אימון חוזק, אירובי וגמישות (ST); ה- Fibromyalgia Self-Help Course (FSHC); או שילוב של ST ו-FSHC. התוצאה העיקרית הייתה השינוי בתפקוד הגופני מתחילת המחקר ועד לסיום 16 השבועות של ההתערבות, ותוצאות המשנה היו תפקוד חברתי ורגשי, תסמינים ויעילות-עצמית.

 

החוקרים מדווחים, כי ציון ה- Fibromyalgia Impact Questionnaireהממוצע השתפר ב-12.7- בקבוצת ה- ST-FSHC, ב-8.2- בקבוצת ה-AE, ב-6.6- בקבוצת ה-ST, וב-0.3- בקבוצת ה-FSHC. בנוסף נמצא, כי בהשוואה לקבוצת ה-FSHC, קבוצת ה- ST-FSHCהראתה שיפור גדול יותר (הבדל ממוצע 12.4-).

 

עפ"י הדיווח, ציוני התפקוד הגופני ב- 36-Item Short-Form Health Surveyהשתפרו בהיקף דומה בקבוצות ה- ST-FSHC וה-AE (הבדל ממוצע 13.6 ו-13.1, בהתאמה). ה-36-Item Short-Form Health Survey הראה שיפור בציוני הכאב הגופני בקבוצות ה- ST-FSHC(14.8), AE (13.2) ו-ST (5.7), וכן בתפקוד החברתי, בריאות נפשית, תשישות, דיכאון ויעילות-עצמית. נמצא, כי תועלות הפעילות הגופנית על התפקוד הגופני לבד ובשילוב עם חינוך נשמרו לאחר 6 חודשים.

 

החוקרים מסכמים ואומרים, כי הליכה ממושכת, תנועות אימון פשוטות לחיזוק, ופעולות מתיחה משפרות מצב תפקודי, תסמיני מפתח ויעילות-עצמית בנשים עם פיברומיאלגיה המטופלות תרופתית. הם מציינים, כי תועלות הפעילות הגופנית מוגברות כאשר הן משולבות עם חינוך המכוון לניהול עצמי, ולכן מציעים כי יש לכלול פעילות גופנית והדרכה בטיפול בפיברומיאלגיה.

 

מגבלות המחקר כוללות היעדר קבוצת ביקורת שאינה מקבלת התערבות כלשהי ונשירה של כשליש מסך המדגם.

 

לדברי החוקרים, ממצאי המחקר תורמים לגוף הגדל של הידע אודות התועלות של פעילות גופנית בשיפור הבריאות והתפקוד במבוגרים עם מחלות כרוניות. לדבריהם, אנשים עם מצבים ראומטיים הם אף פחות פעילים מאשר האוכלוסייה הכללית המנהלת אורח חיים יושבני יחסית. מחקרים נוספים דרושים על מנת לזהות דרכים לשילוב פעילות מתאימה בתוכנית הטיפול של חולי פיברומיאלגיה ומחלות כרוניות אחרות, ולקדם את האימוץ של אורח חיים פעיל יותר והשמירה עליו.

 

 

Arch Intern Med. 2007;167:2192-2200

 

לידיעה במדסקייפ

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

© e-Med 2024 | כל הזכויות שמורות
שתף מקרה קליני