מאת ד"ר עמית עקירוב
פיברומיאלגיה הינה הפרעה ללא אפשרויות טיפול רבות. ההנחיות תומכות בגישה מולטי-דיציפלינרית הכוללת טיפול תרופתי וטיפול קוגניטיבי. פעילות גופנית עשויה לסייע בטיפול אך אינה מצויה בשימוש ברמה מספקת, כאשר הדבר נובע, לפחות חלקית, מכך שחולים רבים אינם כשירים גופנית לבצע פעילות גופנית בשל כאב. טאי-צ'י המשלבת מדיטציה עם תנועות איטיות וטכניקות הרפיה נחשבת לגישה יעילה במגוון הפרעות שריר-שלד. מחקר שנערך לאחרונה בחן את ההשפעות של טאי-צ'י על חולים עם פיברומיאלגיה.
החוקרים ערכו מחקר אקראי ומבוקר להשוואת טאי-צ'י אל מול קבוצת ביקורת, שכללה הדרכה ומתיחות, בחולים שענו על הקריטריונים האבחנתיים להגדרת פיברומיאלגיה. החוקרים לא-כללו במחקר חולים שעסקו בתרגילי טאי-צ'י במהלך 6 החודשים הקודמים ואלו עם מצבים רפואיים העלולים להוביל לתסמונות כאב דמוי-פיברומיאלגיה, דוגמת מחלות של בלוטת התריס, דלקות מפרקים או לופוס.
בקבוצת המחקר, מדריך יחיד הדריך את החולים כיצד לבצע תרגילי טאי-צ'י. ההדרכה נערכה פעמיים בשבוע, במפגשים בני שעה אחת, שנערכו במהלך 12 שבועות. החולים קיבלו הוראה להתאמן בביתם במשך 20 דקות בכל יום באמצעות סרטון הדרכה, למשך 24 שבועות. דרישת זמן דומה הוטלה על קבוצת הביקורת, בה המשתתפים לקחו חלק בפגישות להדרכה ומתיחות.
מדגם המחקר כלל 66 חולים. המשתתפים היו ברובן נשים (86%), עם מדד מסת גוף ממוצע של 32.7, וסבלו מפיברומיאלגיה במשך 11 שנים, בממוצע. שיעורי ההשתתפות במהלך 12 שבועות המחקר עמדו על 77% בקבוצת ההתערבות ו-70% בקבוצת הביקורת. היעד העיקרי היה השינוי בשאלון FIQ (Fibromyalgia Impact Questionnaire), שהוא מדד תקף להערכת חומרת התסמינים של החולים.
החוקרים מצאו לאחר 12 שבועות כי בקבוצת ההתערבות חל שיפור גדול יותר משמעותית במדד FIQ, בהשוואה לקבוצת הביקורת (p<0.001). הבדל בין הקבוצות גדל לאורך המחקר, והמשמעות הסטטיסטית נותרה לאחר 24 שבועות – שלושה חודשים לאחר סיום ההדרכה הרשמית. יעדים משניים שכללו את איכות השינה ודיווח-עצמי על הבריאות הגופנית והנפשית היו טובים יותר משמעותית בקבוצת טאי-צ'י.
החוקרים קוראים לערוך מחקרים נוספים בנושא, אך מדגישים כי טאי-צ'י הינה התערבות שפירה יחסית עם סיכון נמוך לפציעות (לא תועדו סיבוכים במהלך תקופת המחקר), וגם עם נתונים מוגבלים אלו נראה כי ניתן לעודד חולים הסובלים מפיברומיאלגיה לנסות תרגילי טאי-צ'י או טכניקות הרפיה או תרגילים אחרים.
N Engl J Med 2010;363:743
לידיעה במדסקייפ