הוספת אינסולין Glargine (לנטוס, סאנופי) למטופלים שאינם משיגים איזון גליקמי תחת טיפול במטפורמין ומעכבי DPP4 מובילה לשיפור האיזון הגליקמי באופן מובהק ומשמעותי קלינית, וזאת תוך שמירה על שיעור היפוגליקמיה נמוך ואפקט ניטרלי על המשקל הקיימים במעכבי ה-DPP4 . כך עולה ממחקר המתפרסם במהדורת נובמבר 2013 של העיתון הרפואי -Vasc Health Risk Manag .
ברקע למחקר מציינים החוקרים כי עבור מטופלים עם סוכרת סוג 2 שאינם מאוזנים גליקמית תחת טיפול משולב עם שתי תרופות פומיות, הוספת אינסולין גלרג'ין הוכחה כחלופה טיפולית יעילה ומקובלת. עם זאת, המידע הקיים לגבי היעילות והבטיחות של שילוב גלרג'ין עם טיפול במעכבי DPP4 ומטפורמין בפרקטיקה היומיומית הינו מוגבל. בעקבות כך, מטרת המחקר הייתה לנתח את איזון רמות הסוכר, שיעור ההיפוגליקמיה ושינויים במשקל הגוף בקבוצה רחבה של מטופלים עם סוכרת סוג 2 המקבלים את השילוב הנ"ל בתנאי הפרקטיקה היומיומית.
במחקר לא התערבותי זה, שהיה רב מרכזי, פרוספקטיבי, תצפיתי וכלל מעקב לאורך 20 שבועות, גויסו מטופלים נאיביים לטיפול באינסולין שהיו תחת טיפול בשילוב של מטפורמין + מעכב DPP4 למשך 3 חודשים לפחות, ועם ערכי המוגלובין מסוכר (HbA1c) בין 7.5% ל-10% .
1,483 המטופלים שנבחרו נמצאו מתאימים להתחלת טיפול באינסולין גלרג'ין ומתוכם כ-1,262 נכללו במחקר עצמו. יעדי המחקר המרכזיים היו רמות HbA1c ורמות סוכר בצום. יעדים המחקר המשניים כללו השגת יעד איזון גליקמי, משקל גוף , שיעורי היפוגליקמיה ומדדי בטיחות נוספים כמו גם עלויות טיפול.
בזמן התחלת הטיפול בגלרג'ין ממוצע ה- HbA1c היה 8.51% ובסיום המחקר עמד על -7.36% (ירידה ממוצעת של 1.15% +/- 0.91%. )
רמת המוגלובין A1c של מתחת ל-6.5% הושגה ע"י 8.2% מהמטופלים, ורמה של מתחת ל-7% הושגה ע"י 31.5% מהמטופלים.
רמת הסוכר בצום פחתה מ-174+ 47 מ"ג/ד"ל ל-127+ 31 מ"ג/ד"ל , ירידה של 47.3 מ"ג/ד"ל בטווח בר סמך של בין 49.8 - 44.8 מ"ג/ד"ל.
רמת המטרה של הסוכר בצום של מתחת ל-100 מ"ג/ד"ל הושגה בכ-12% מהמטופלים.
במחקר נראתה ירידה במשקל ממוצעת של 0.98 ק"ג (בטווח בין 0.76-1.19 ק"ג). היפוגליקמיה (שהוגדרה כרמות סוכר מתחת ל-70 מ"ג/ד"ל) נצפתה ב-2.3% מהמטופלים, מהם כ-0.5% עם היפוגליקמיה לילית ועוד 0.32% תועדו כסובלים מהיפוגליקמיה חמורה (רמות סוכר מתחת ל-56 מ"ג/ד"ל).
החוקרים מסכמים כי מחקר תצפיתי זה מראה שהוספת אינסולין גלרג'ין (לנטוס) לשילוב של מטפורמין ומעכב DPP4 גורמת לשיפור מובהק ומשמעותי קלינית באיזון הגליקמי. במחקר מדגישים כי התערבות זו אינה מפריעה למנגנון הפעולה של מעכבי ה-DPP4, דבר שבא לידי ביטוי באפקט ניטרלי על המשקל ובשיעורים נמוכים של היפוגליקמיה.
החוקרים מוסיפים כי גישה טיפולית זו לאינטנסיפיקציה של הטיפול עשויה להיות מועילה, יעילה, ובטוחה בטיפול היום יומי בקהילה של חולי סוכרת סוג 2.
Vasc Health Risk Manag. 2013;9:711-7