במאמר שפורסם בכתב העת Diabetes מדווחים חוקרים כי היפוגליקמיה לילית הינה גורם סיכון מג'ורי להפרעות קצב לב בחולים עם סוכרת מסוג 2 בסיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם.
החוקרים מדווחים כי מרבית אירועי היפוגליקמיה בקרב 25 החולים אירעו במהלך הלילה והופיעו ללא תסמינים. עם זאת, שכיחות ברדיקרדיה הייתה גבוהה פי שמונה במהלך אירועי היפוגליקמיה לילית, בהשוואה לנקודות זמן בהן ערכי הסוכר היו תקינים ופעילות פרוזדורית אקטופית הייתה נפוצה יותר כמעט פי ארבע בנקודות זמן בהן ערכי הסוכר בלילה היו נמוכים.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקרים שפורסמו לאחרונה להערכת איזון אינטנסיבי של רמות הסוכר בדם הצביעו על קשר אפשרי בין היפוגליקמיה ובין סיכון מוגבר לתמותה קרדיווסקולארית בחולים עם סוכרת מסוג 2. היפוגליקמיה עלולה להוביל להתפתחות הפרעות קצב לב לאור השפעות על רה-פולריזציה של הלב ושינויים בפעילות האוטונומית של הלב.
במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון את הסיכון להפרעות קצב במהלך היפוגליקמיה ספונטאנית בחולים עם סוכרת מסוג 2 וסיכון למחלות לב וכלי דם. מדגם המחקר כלל 25 חולים עם סוכרת מסוג 2, שטופלו באינסולין, עם היסטוריה של מחלות לב וכלי דם או שני גורמי סיכון ומעלה, שעברו ניטור רציף של רמות הסוכר בדם וניטור אלקטרוקרדיוגרפי רציף.
תדירות הפרעות קצב, שונות קצב הלב וסמנים של רה-פולריזציה לבבית נבחנו בתקופות של היפוגליקמיה ובתקופות של ערכי סוכר תקינים, ובין נקודות זמן בהן נמדדו ערכי סוכר גבוהים ונקודות זמן בהן נמדדו ערכי סוכר תקינים.
בסיכומו של דבר התקבל תיעוד של 134 שעות של מצבי היפוגליקמיה, 65 שעות של מצבי היפרגליקמיה ו-1,258 שעות בהן ערכי הסוכר היו תקינים.
ספירת אירועי ברדיקרדיה ופעילות פרוזדורית וחדרית אקטופית הייתה גבוהה יותר במהלך היפוגליקמיה לילית, בהשוואה לנקודות בהן נמדדו ערכי סוכר תקינים. הפרעות קצב היו נפוצות יותר במהלך היפוגליקמיה לילית, בהשוואה לאירועי היפוגליקמיה במהלך שעות היום.
ייתכן כי פעילות וגאלית מוגברת לאחר שלב הפיצוי לאיזון רמות הסוכר בדם אחראית לברדיקרדיה ולהפרעות הקצב הנלוות. מרווחי QT מתוקנים לקצב הלב של מעל 500 מילי-שניות ומורפולוגיה חריגה של גלי T תוארו במהלך אירועי היפוגליקמיה בחלק מהמשתתפים.
החוקרים מסכמים וכותבים כי מהנתונים עולה כי היפוגליקמיה, שלעיתים קרובות מופיעה ללא תסמינים וממושכת, עשויה להביא לעליה בסיכון להפרעות קצב לב בחולים עם סוכרת מסוג 2 וסיכון קרדיווסקולארי גבוה. מדובר במנגנון אפשרי העשוי לתרום לתמותה קרדיווסקולארית מוגברת במהלך טיפול אינטנסיבי לאיזון רמות הסוכר בדם.
Diabetes 2014; 63:738-1747
לידיעה ב-MedPage Today