חדשות

מחקר ה-DURATION-1: אקסנטייד חד שבועי (ביידוריון) משיג שיפור מתמשך ומובהק באיזון גליקמי, משקל גוף וסמנים קרדיווסקולרים עם סבילות טובה במעקב 5 שנתי (Mayo Clin Proc)

08/03/2015

מאת מערכת אי-מד

ע"פ מחקר שבחן את יעילותו ובטיחות של Exenatide חד שבועי (ביידוריון , אסטרהזנקה) לאורך 5 שנות מעקב (מחקר ה-DURATION-1) בחולי סוכרת סוג 2 , נמצא כי הטיפול היה בטוח והשיג שיפור גליקמי מתמשך, ירידה במשקל, ושיפור בסמנים של סיכון קרדיווסקולרי. 

מטרת החוקרים הייתה להעריך יעילות ובטיחות 5 שנתיים של אקסנטייד חד שבועי. לצורך כך בוצע מעקב אחר רמות HbA1c , משקל גוף ופרמטרים נוספים במטופלים שקיבלו את הטיפול.  למחקר היה שלב אקראי ומבוקר של 30 שבועות (שבו נעשתה השוואה בין אקסנטייד חד שבועי במינון של 2 מ"ג לעומת אקסנטייד 10 μg פעמיים ביום), ושלב שני שהיה במתכונת פתוחה ולא מבוקרת של טיפול חד שבועי, במטופלים עם סוכרת סוג 2 עם טיפול קודם נגד סוכרת .

בשבוע ה-30, המטופלים שקיבלו אקסנטייד  10 μg פעמיים ביום הועברו לטיפול באקסנטייד 2 מ"ג פעם בשבוע. נעשה מעקב אחר השינויים מרמת הבסיס של רמות HbA1c , רמות סוכר בצום, משקל, ליפידים, ולחץ דם. בטיחות ארוכת טווח כללה מעקב אחר תופעות לוואי, תפקודי כבד וכליות, וקצב לב.

החוקרים מדווחים כי מבין 258 המשתתפים בשלב השני של המחקר, 153 (59.3%) השלימו טיפול 5 שנתי. רמות HbA1c פחתו באופן מובהק ויציב מרמת הבסיס (ירידה בממוצע הריבועים פוחתים של 1.6%- (ובטווח בין 1.8%- ל-1.4%-) לעומת 1.9%- תחת אקסטנטייד חד שבועי בשבוע ה-30.  65 מתוך 148 (43.9%) מטופלים השיגו HbA1c נמוך מ-7% .

שיפור מובהק נמצא גם ברמות סוכר בצום (28.8- מ"ג/ד"ל , בטווח 36.2- בין 21.5- מ"ג/ד"ל) , במשקל (3- ק"ג בטווח בין 4.6- ל-1.3- ק"ג), ליפידים וערך לחץ דם דיאסטולי, עם עלייה מינימלית בקצב לב.

שכיחות של בחילה, וריאקציות באיזור ההזרקה או נפיחויות פחתו בהשוואה לשלב ה-30 שבועות הראשוני של המחקר. היפוגליקמיה מינורית הופיע בעיקר בשימוש עם סולפניל אוריאה , וללא דיווח על אירועי היפוגליקמיה מג'ורית או סמנים בטיחותיים חדשים.

מסקנת החוקרים היא שטיפול ארוך טווח באקסנטייד חד שבועי בחולי סוכרת סוג 2 היה נסבל היטב באופן כללי, עם שיפור גליקמי עקבי, ירידה במשקל, ושיפור בסמנים של סיכון קרדיווסקולרי .

Mayo Clin Proc. 2015 Mar;90(3):356-65

מידע נוסף לעיונך

© e-Med 2024 | כל הזכויות שמורות
שתף מקרה קליני