מאת ד''ר עמית עקירוב
במאמר שפורסם בכתב העת New England Journal of Medicine מדווחים חוקרים על ממצאי מחקר חדש, מהם עולה כי היפוגליקמיה ביילודים אינה מלווה בסיבוכים נוירולוגים כאשר ניתן טיפול לשמירה על ערכי סוכר בדם בטוח של 47 מ"ג לד"ל ומעלה.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי היפוגליקמיה ביילודים הינה תופעה נפוצה, העלולה להוביל לליקוי נוירולוגי. עם זאת, אין נתונים רבים אודות הסף בו מומלצת התערבות רפואית.
מדובר במחקר עוקבה פרוספקטיבי שכלל 528 יילודים לאחר לפחות 35 שבועות היריון, שהוגדרו כיילודים בסיכון להיפוגליקמיה; כולם טופלו לשמירת ריכוז סוכר בדם של לפחות 47 מ"ג לד"ל. החוקרים בחנו מדי פעם את ריכוז הסוכר בדם למשך עד שבעה ימים. הם ערכו גם ניטור רציף של ריכוז הסוכר באינטרסטיציום, נתונים שהיו סמויים לצוות הרפואי. ההערכות לאחר שנתיים כללו את מדד Bayley Scales of Infant Development II כמו גם מבחנים להערכת ראיה ותפקוד ניהולי.
מבין 614 ילדים, 528 ענו על קריטריוני המחקר והחוקרים השלימו הערכה של 404 ילדים (77% מכלל הילדים המתאימים למחקר); 216 ילדים (53%) אובחנו עם היפוגליקמיה (ריכוז סוכר בדם נמוך מ-47 מ"ג לד"ל). מהנתונים עולה כי כאשר ניתן טיפול לשמירת ריכוז סוכר בסף של 47 מ"ג לד"ל ומעלה לא זוהה קשר בין היפוגליקמיה ובין עליה בסיכון לליקוי נוירו-תחושתי (יחס סיכויים של 0.95, p=0.67) או הפרעות בעיבוד מידע (יחס סיכויים של 0.92, p=0.74).
לא תועדה עליה בסיכון בילדים עם היפוגליקמיה לא-מאובחנת (ריכוז סוכר נמוך באינטרסטיציום בלבד). כמו כן, ריכוז הסוכר הנמוך ביותר בדם, מספר אירועי היפוגליקמיה ועליה שלילית באינטרסטיציום (שטח מעל עקומת ריכוז סוכר באינטרסטיציום ומתחת ל-47 מ"ג לד"ל) לא זוהו כמנבאים משמעותיים של התוצאות ביילודים.
N Engl J Med 2015; 373:1507-1518
הערת העורך, ד''ר ברנרד ברזילי:
מחקר מעניין זה מוכיח עד כמה רב הנסתר על הגלוי לפחות בכל האמור לגבי היפוגליקמיה. במחקר השלם ניתן לראות כי בניגוד להיפוגליקמיה, דווקא היפרגליקמיה (ולפעמים כזו שנגרמה עקב טיפול בהיפוגליקמיה) היא זו המהווה גורם סיכון לפגיעה התפתחותית בעתיד.