נעה גינזבורג BSc
מחקר חדש שנערך בגרמניה העריך את איכות החיים, השליטה הגליקמית והסבילות/בטיחות המיוחסים להתחלת הטיפול ב-liraglutide (ויקטוזה) לעומת אינסולין במטופלים עם סוכרת סוג 2. החוקרים מצאו כי אף ששתי התרופות שיפרו את השליטה הגליקמית, נמצא ש-ב-Liraglutide הביא לירידות גדולות יותר ב-BMI, בלחץ הדם הסיסטולי ובהיפוגליקמיה שאינה חריפה, כמו גם בציוני איכות חיים של הקשורים לסוכרת (ADDQoL ) מסוימים.
המחקר התמקד במבוגרים עם סוכרת סוג 2, נאיבים לאינסולין או ל-Liraglutide וללא שליטה גליקמית מספקת למרות טיפול בתרופות נוגדות סוכרת הניטלות דרך הפה. המטופלים חולקו לשתי קבוצות, הראשונה החלה טיפול ב-Liraglutide (במינון נמוך או שווה ל-1.8 מ"ג ליום, 878 מטופלים בקבוצה), או טיפול באינסולין מכל סוג (382 מטופלים). ההשמה לקבוצות הטיפול היתה לפי החלטת הרופא/ה המטופל/ת. החוקרים עקבו אחר המטופלים במשך כשנה. יעד המחקר העיקרי שהחוקרים הציבו היה הערכת ציוני ה-ADDQoL ( ראשי תיבות של Audit of Diabetes-Dependent Quality of Life) במטופלים.
בתחילתו של המחקר, הקבוצה שטופלה ב-liraglutide היתה צעירה יותר בגיל והן במשך המחלה. כמו כן, בקבוצה זו נראו רמות נמוכות יותר של המוגלובין מסוכר (HbA1c), עם BMI גבוה יותר, ועם היארעות נמוכה יותר של סיבוכי סוכרת מסוימים מאשר בקבוצה שקיבלה אינסולין (p<0.05 עבור כולם).
ממוצע הציונים במדד-ADDQoL השתפר בשתי הקבוצות, מתחילת המחקר ועד לתום תקופת המעקב לאחר 52 שבועות (פער ממוצע (עם [95% confidence interval]) בין liraglutide לעומת אינסולין של 0.159 [-0.023;0.340] שאינו משמעותי).
עם זאת, שינויים באיכות החיים ומספר מוקדים שונים ב-ADDQoL הציגו העדפה מובהקת לטיפול ב-liraglutide (ב-14 המוקדים הנותרים ב-ADDQoL הפער לא היה משמעותי). החוקרים מצאו כי ההמוגלובין המסוכר הציג ירידות גדולות יותר בקבוצה שטופלה באינסולין לעומת ה- liraglutide (עם -2.0% לעומת. -1.2%; p<0.01) . עם זאת ה-HbA1c הממוצע לאחר 52 שבועות היה 7.2% בשתי הקבוצות.
בהשוואה לאינסולין, הטיפול ב-liraglutide הביא לירידה משמעותית ב-BMI (עם -1.54 kg/m2 לעומת . +0.27 kg/m2 ו-p<0.001) וכן בלחץ הדם הסיסטולי (ירידה של 5.03 mmHg לעומת ירידה של 1.03, כש- p<0.01) ובהיפוגליקמיה לא חריפה (0.85% לעומת 4.55% בשבוע 52, עם p<0.01). תופעות לואי חריפות נרשמו בפחות מ-3% מהמטופלים בשתי הקבוצות.
החוקרים מסכמים כי הטיפול ב-Liraglutide שיפר חלק ממדדי ה-ADDQoL והוריד את ה-BMI, לחץ הדם הסיסטולי והיפוגליקמיה שאינה חריפה, לעומת אינסולין. במקביל, מציינים החוקרים, שני הטיפולים שיפרו את השליטה הגליקמית במטופלים.
Exp Clin Endocrinol Diabetes. 2018 Aug 29. doi: 10.1055/a-0636-3961.