בקרב מבוגרים עם סוכרת מסוג 1 ניתן לזהות מדידות סוכר בטווח היפוגליקמיה לאורך למעלה משעה בכל יום, בעוד שבאלו שאינם מודעים לרמות הסוכר הנמוכות ניתן לזהות ערכים בטווח זה בלמעלה מ-100 דקות ביום, כך עולה מתוצאות מחקר חדש, המבוסס על מד ניטור סוכר רציף, אשר פורסמו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-Endocrine Society.
החוקרים בחנו את הנתונים ממד סוכר רציף שנאספו בתחילת המחקר במסגרת מחקר אקראי להערכת ההשפעות של מד סוכר רציף על היפוגליקמיה ב-203 מבוגרים בגילאי 60 שנים ומעלה, עם סוכרת מסוג 1.
מהנתונים עלה כי החולים שהו למעלה מ-72 דקות ביום בטווח היפוגליקמיה (סוכר בדם מתחת ל-70 מ"ג/ד"ל) וכ-24 דקות ביום בטווח רמות סוכר נמוכות באופן מסוכר (מתחת ל-54 מ"ג/ד"ל).
חישה או מודעות ירודה לרמות סוכר נמוכות לוותה בזמן רב יותר ששהו החולים במדידות סוכר מתחת ל-70 מ"ג/ד"ל (101 דקות ביום) ומתחת ל-54 מ"ג/ד"ל (43 דקות ביום).
בסה"כ, חולים מבוגרים שהו 57% מהזמן בטווח היעד של רמות הסוכר בדם (70-180 מ"ג/ד"ל, 13.7 שעות ביום), כ-35% מהזמן בטווח היפרגליקמיה (מעל 180 מ"ג/ד"ל, 8.4 שעות ביום) וכ-12% מהזמן בטווח היפרגליקמיה חמורה (מעל 250 מ"ג/ד"ל, 2.8 שעות ביום).
החוקרים זיהו קשר בין יציאה לפנסיה (בהשוואה לעבודה או אבטלה) ובין זמן רב יותר בטווח היעד של ערכי הסוכר. מבוגרים שיצאו לפנסיה גם שהו פחות זמן בטווח היפרגליקמיה או היפרגליקמיה חמורה. מינון אינסולין יומי נמוך יותר נקשר עם זמן רב יותר ששהו החולים בטווח היעד של רמות הסוכר בדם.
מתוך כנס ה-ENDO 2019
לידיעה במדסקייפ