טיפול בטסטוסטרון בגברים עם היפוגואדיזם לווה בשיפור בריאות הלב וכלי הדם, כך מדווחים חוקרים במהלך הכנס השנתי מטעם ה-AACE (American Association of Clinical Endocrinologists).
מדגם המחקר כלל 805 גברים עם היפוגונאדיזם, אשר הוגדר בנוכחות ריכוז טסטוסטרון כולל של עד 350 ננוגרם/ד"ל. מבין אלו, 676 חולים אובחנו עם יתר לחץ דם, כאשר 376 מאלו עם יתר לחץ דם השלימו טיפול בזריקות Testosterone Undecanoate (נבידו) ו-300 חולים סירבו לטיפול בטסטוסטרון ושימשו כביקורות.
ממצאים אלו מצטרפים לנתונים שנאספו לאורך ארבעה שנים והוצגו בכנס ENDO בשנת 2012, מהם עלה כי טיפול ארוך-טווח בטסטוסטרון סייע בהפחתת משקל משמעותית בגברים שמנים עם היפוגונאדיזם.
מהתוצאות לאחר עשר שנים עלה כי שיעור הסיבוכים הקרדיווסקולאריים המג'וריים תחת טיפול בטסטוסטרון היה נמוך יותר, בהשוואה לשיעור המקרים בקרב גברים עם היפוגואנדיזם שלא נטלו את הטיפול החליפי (4% לעומת 21.7%).
עוד תועד שיפור בגורמי סיכון קרדיווסקולאריים אחרים בקרב גברים תחת טיפול ארוך-טווח בטסטוסטרון, בהשוואה לאלו שלא נטלו את הטיפול:
· לחץ דם סיסטולי: 154.1 ל-131.1 מ"מ כספית באלו שטופלו בטסטוסטרון, בהשוואה ל-146.4 ל-149.4 מ"מ כספית בביקורות.
· לחץ דם דיאסטולי: 91.6 ל-77.6 מ"מ כספית לעומת 83.9 ל-87.5 מ"מ כספית, בהתאמה.
· קצב לב: 77.8 ל-76.1 פעימות לדקה לעומת 76.7 ל-78 פעימות לדקה, בהתאמה.
· לחץ פעימה: 62.5 ל-53.5 מ"מ כספית עם טיפול בטסטוסטרון לעומת ערך קבוע של 62.5 פעימות לדקה בקבוצת הפלסבו.
ממצאים אלו לא היו תלויים בתרופות לאיזון יתר לחץ דם שנטלו החולים.
החוקרים מציינים כי ההשפעה של הטיפול על לחץ הדם לא הייתה מפתיעה, מאחר ומגמת הירידה המשמעותית במשקל נותרה על כנה ועמדה על כ-20%, ממצא אשר תרם לאיזון לחץ הדם. עוד ידוע כי טסטוסטרון הינו מרחיב כלי דם ובעל פעילות נוגדת-דלקת ונוגדת-טרשת. חלק מהמחקרים הוכיחו כי הטיפול הפחית עובי שכבת אינטימה-מדיה וכי השפעות אלו תרמו להפחתת לחץ הדם.
החוקרים מדגישים את חשיבות התייחסות אנשי צוות רפואי להיפוגואנדיזם כאל מחלה כרונית, אשר דורשת טיפול לכל החיים. הם ציינו כי ממחקרים בארצות הברית עלה כי מרבית החולים נוטלים את הטיפול בטסטוסטרון למשך פחות משנה אחת.
מתוך הכנס השנתי מטעם ה-AACE
לידיעה ב-MedPage Today