ממחקר חדש עולה כי לתרופה חדשה, Linaclotide Acetate, הראשונה ממשפחת Guanylate Cyclase-C Agonist (GC-C Agonists), תוצאות מבטיחות במחקר בשלב 2a , בחולים הסובלים מעצירות על רקע תסמונת המעי הרגיז (IBS-C – Irritable Bowel Syndrome with Constipation) . IBS-C מהווה כ-40% מכלל מקרי IBS.
אקטיבציה של GC-C ע"י Linaclotide, חלבון טרנסממברנלי המצוי באפיתל של מערכת העיכול, מביאה לעליה בהפרשות נוזלים במעי ומעכבת את ספיגת הנוזלים במעי הגס. בחולים המטופלים בתרופה נמצא קשר מנה-תגובה בולט, עם האצה משמעותית בזמן המעבר במעי, שהביאה ליציאות תכופות יותר וצואה רכה.
במחקר נכללו 36 נשים עם IBS-C, שחולקו באקראי לטיפול ב- Linaclotide במינון 100 או 1000 מיקרוגרם ביום, או פלסבו, למשך חמישה ימים. לפני התחלת הטיפול עקבו החוקרים אחר החולים במשך חמישה ימים.
זמן המעבר במערכת העיכול נמדד באמצעות סינטיגרפיה ומדד Bristol Stool Form Scale שימש להערכת תפקוד המעי בכל יום.
החוקרים מצאו השפעה חזקה, עם תלות מנה-תגובה, בעקבות טיפול ב- Linaclotide ובין זמן המעבר במעי הגס בתוך 48 שעות. כמו כן, עם מינון גבוה יותר חל שיפור משמעותי בכל המדדים - תדירות היציאות, המרקם, הזמן עד לפעילות מעיים ראשונה ונוחות המעבר (p<0.001). החוקרים מציינים כי יציאות קלות מעידות על ירידה בכאב, שהוא אחד המרכיבים המשמעותיים בחולי IBS-C.
זמן המעבר במעי הגס העולה התקצר משמעותית (p=0.004), וזמן המעבר הכולל במעי הגס עלה באופן משמעותי (p=0.020), עם מינון גבוה יותר של Linaclotide, בהשוואה לפלסבו (p=0.010).
החוקרים מדגישים כי לא נרשמו בעיות בטיחות הטיפול, ומוסיפים כי השפעות הטיפול ב- Linaclotide הן השפעות מקומיות, המוגבלות לאפיתל של המעי, ללא השפעות סיסטמיות. לא היו השפעות על מערכת העיכול העליונה.
החוקרים מסבירים כי יש צורך ברור בפיתוח טיפולים חדשים לחולי IBS, ותוצאות המחקר הנוכחי נראות מבטיחות.
Linaclotide מצוי גם בשלבי פיתוח לטיפול בעצירות כרונית.
לאור ממצאי המחקר, שנועד בעיקר להעריך את בטיחות הטיפול ב- Linaclotide, כעת יצא לדרך מחקר בשלב 2b, שכולל 300 חולים עם עצירות כרונית.
DDW 2007: Abstract 532. Presented May 21, 2007
לידיעה במדסקייפ