הבשלת ביציות במעבדה (IVM = In Vitro Maturation) הינה שיטה חדשה שמאפשרת שאיבה של ביציות לא בשלות מזקיקים קטנים בשחלות והבשלתן במעבדה. השיטה מאפשרת להימנע ממתן זריקות לגרימת ביוץ למטופלת, ומתבססת על גרימת הבשלה של הביציות בתרבית והפריתן במעבדה.
יש כיום מאמץ רב ברחבי העולם ללמוד את התנאים במעבדה שיאפשרו לגרום להבשלה מיטבית של הביציות וזאת על מנת לשפר את שעורי ההיריון, שעדיין נופלים מהתוצאות של טיפולי הפריה רגילים.
המחקר החדש מסין מצא כי הוספת הורמון שלייתי אנושי (hCG) לנוזל התרבית לא משפר את קצב ההבשלה של הביציות או את שיעורי הביציות הבשלות שהתקבלו. ניתן על כן ללמוד מהמחקר החדש כי כאשר מנסים לגרום להבשלה במעבדה של ביציות לא בשלות שנשאבו מנשים עם שחלות פוליציסטיות אין צורך בהוספת hCG.
הניסיון עד כה בעולם מורה כי ניתן למצוא ביציות בלמעלה ממחצית מהזקיקים הזעירים שנצפים בבדיקת האולטרא-סאונד (בקוטר 2 מ"מ ומעלה). שיעור הביציות שמבשילות במעבדה הינו כ- 90%, כאשר שיעורי ההפריה עומדים על כ- 75%. מקובל בד"כ לבצע לשם הפרית הביצית מיקרומניפולציה מסוג ICSI (הזרקת זירעון ישירות לביצית) על מנת להבטיח הפריה, אם כי לא ברור האם פעולה זו חיונית. שיעור ההריונות נע בין 30-35%, עם שיעורי השרשת עוברים של 10-15%. עד היום דווח בספרות על למעלה מ- 2500 מחזורי הבשלת ביציות במעבדה וכ- 700 לידות של ילדים בריאים.
אומנם אין עדיין מחקרים השוואתיים אקראיים, אך נראה ששיעורי ההיריון נמוכים יותר לאחר הבשלת ביציות במעבדה. ברור על כן ששיטה זו מתאימה רק לקבוצה נבחרת של נשים. נשים אלו כוללות נשים עם סיכון גבוה לגירוי יתר שחלתי, למשל נשים עם שחלות פוליציסטיות או נשים עם תגובת יתר בטיפול קודם. בד"כ נטפל בנשים אצלן בבדיקת אולטרא-סאונד בתחילת המחזור נצפו לפחות 20 זקיקים זעירים, מתוך הנחה שבכמחצית מהזקיקים נצליח לשאוב ביצית. יתכן ושיטה זו מתאימה במיוחד לנשים שמתנדבות לתרום ביציות מאחר והיא לא חושפת אותן לגירוי שחלתי וסכנותיו. גם נשים אצלן גירוי שחלתי מסוכן מסיבה בריאותית, למשל נשים עם היסטוריה של קרישי דם, פקקת או תסחיפים, עשויות למצוא שיטה זו יעילה עבורן. קבוצה מיוחדת שהשיטה עשויה להתאים עבורה כוללת נשים שנזקקות לשימור הפריון לפני שהן עוברות טיפולים כנגד סרטן. טיפולים שכידוע עלולים לעתים לפגוע בשחלותיהן. אצל נשים אלו הבשלת הביציות והקפאתן רצויה במיוחד, מאחר והיא פותרת אותן מהצורך בגירוי שחלתי שעשוי לעכב את הטיפול כנגד מחלתן, וכן נמנעת מהן השפעה אפשרית של הזריקות לגרימת ביציות על מחלת הסרטן. לא ברור עדיין האם IVM יועיל לנשים עם תגובה שחלתית נמוכה שכיום שיעורי ההצלחה אצלן נמוכים במיוחד.
להבשלת ביציות במעבדה (IVM) מספר יתרונות ראויים לציון: 1. אין צורך במתן תרופות להשראת ביוץ, קרי זריקות FSH, דבר המוביל לחסכון כספי ניכר; 2. מאחר ופוסחים על שלב גרימת הביוץ הרי שאין יותר סיכון לגירוי יתר שחלתי, תופעת לוואי נדירה אך חמורה של טיפולי הפריה; 3. המעקב אחר התגובה השחלתית קצר יחסית, ונעדר תופעות לוואי; 4. ניתן לעשות מספר טיפולים במחזור חודשי אחד.
החסרונות של השיטה כוללים: 1. נדרשת עבודת מעבדה מאומצת וממושכת יותר (כ- 45 שעות) לשם הבשלת הביציות; 2. יש צורך בדקירות מרובות של השחלה, עקב קושי טכני לשאוב זקיקים קטנים יחסית, דבר המעלה את הסיכוי לזיהומים אצל המטופלת; 3. המעקב אחר ילודים שנולדו לאחר IVM עדיין מצומצם במשכו ובהיקפו; 4. הניסיון בישראל מוגבל וטרם הושג בארץ, נכון לתחילת 2008, הריון בשיטה זו.