שיפור ניכר חל בשיעורי ההצלחה של טיפולי הפריה חוץ גופית (IVF) כאשר החלו לפני למעלה מעשרים שנה לבצע את מרבית טיפולי ההפריה תוך מתן תרופות למניעת ביוץ מוקדם מסוג gonadotropin-releasing hormone agonists (GnRHa) , כמו דקפפטיל, לופרון, סינרל או סופרפרקט. אבל הסתבר שרירית הרחם מתפתחת באופן לא תקין בפרוטוקולים אלה, עקב תפקוד לא תקין של הגופיף הצהוב. מספר מחקרים הראו בברור כי נדרשת תמיכה הורמונאלית לאחר החזרת העוברים בטיפולי הפריה.
יש על כן הסכמה כללית כי מתן תמיכה עם תכשירי פרוגסטרון (אוטרוגסטון, אנדומטרין, גסטון, קרינון) לנשים לאחר טיפולי הפריה חוץ גופית קשור בשיעור גבוה יותר של הריונות נמשכים. אבל עד כה פורסמו רק מחקרים מעטים, כולל מחקר אקראי בודד, שבדקו מהו פרק הזמן המיטבי למתן תמיכה לאחר החזרת העוברים לרחם.
במחקר החדש, של רופאים ידועי שם מקהיר, חילקו החוקרים באופן אקראי בעת בדיקת האולטרא-סאונד הראשונה 257 נשים, שהרו לאחר טיפול הפריה עם ICSI, לשתי קבוצות: האחת המשיכה את התמיכה עם פרוגסטרון עוד שלושה שבועות והשנייה הפסיקה את התמיכה ביום של בדיקת האולטרא-סאונד. נמצא כי בקבוצה הראשונה, שמנתה 132 נשים שנטלו פרוגסטרון 3 שבועות לאחר בדיקת האולטרא-סאונד הראשונה שיעור ההפלות עד שבוע 20 להריון היה 4.6% (6/136) לעומת 4.8% (6/125) בקבוצה השנייה של 125 נשים שהפסיקו את נטילת הפרוגסטרון ביום בו בוצעה בדיקת האולטרא-סאונד (יחס סיכון של 0.94; רווח סמך של 95% = 0.3 – 3.1). השכיחות של אירועי דימום הייתה 15.9% בקבוצה הראשונה מול 20.8% בקבוצה השנייה (יחס סיכון של 0.72; רווח סמך של 95% = 0.38 – 1.36).
בנוסף, שלחו החוקרים המצרים שאלונים ל- 21 יחידות הפריה מובילות ברחבי העולם, כולל יחידה בישראל. על פי התשובות בשאלונים נמצא כי משך התמיכה עם פרוגסטרון שהומלץ למטופלות במרכזים השונים לאחר החזרת העוברים היה שונה מאד. בעוד שביחידות רבות הומלץ להפסיק את התמיכה כאשר התקבלה תוצאה חיובית בבדיקת ההיריון הראשונה (כלומר בסוף שבוע 4), הרי שבמרכזים אחרים המשיכו עם התמיכה עד ל- 11 שבועות היריון. מסקנת החוקרים הייתה שאין כלל קונסנזוס בקרב המומחים המובילים בעולם ביחס למשך התמיכה עם פרוגסטרון שיש לתת לאחר קליטת הריון בטיפולי הפריה חוץ גופית.
מעניין לציין שבמחקר אקראי שנערך לאחרונה לא נמצא הבדל משמעותי בשיעורי ההיריון הנמשכים בין מחזורים בהם התחילו את התמיכה מהיום בו ניתנה זריקת ה- hCG (פרגניל או אוביטרל), מהיום בו נשאבו הביציות או מהיום בו הוחזרו העוברים (Mochtar et al., Hum Reprod 2006;21:905–908).
תוצאות המחקר החדש ממצרים מורות כי אין יתרון במתן תמיכה עם פרוגסטרון מעבר ליום בו נצפה לראשונה הד עוברי עם דופק בבדיקת האולטרא סאונד.
תוצאות אלה נתמכות במחקר אקראי נוסף שהראה כי אין יתרון במתן פרוגסטרון 3 שבועות לאחר בדיקת ההיריון החיובית (Andersen et al., Hum Reprod 2002;17:357–361).
מאחר והשאיפה היא לצמצם את החשיפה של העובר בשלב ראשוני לחייו לתרופות והורמונים, הרי שברור שתוצאות המחקר מעלות שאלה ביחס לנחיצות מתן תמיכה עם פרוגסטרון מעבר לשבוע 6 להריון, מועד בו מודגם בד"כ עובר עם דופק.
Aboulghar et al., Prospective randomized study comparing luteal phase support for ICSI patients up to the first ultrasound compared with an additional three weeks., Hum Reprod. 2008 Apr;23(4):857-62.