מאמרי מערכת

פרוגסטרון בזריקה או ג'ל: מה עדיף כתמיכה בטיפולי הפריה?/מאת פרופ' דני זיידמן, עורך גינקולוגיה

06/04/2008

ההורמון פרוגסטרון חיוני להשרשה מוצלחת של העובר.  בעת טיפולי הפריה חוץ גופית (IVF) תיתכן הפרעה ביצור הפרוגסטרון על ידי הגופיף הצהוב.  זאת מאחר שבמהלך השאיבה של הביציות מהזקיק נשאבים גם תאי הגרנולוזה שמקיפים את הביצית.  בנוסף גם השימוש בתרופות למניעת ביוץ מוקדם מסוגgonadotropin-releasing hormone agonists (GnRHa) , כמו דקפפטיל, לופרון, סינרל או סופרפרקט עלול לפגוע בתפקוד הגופיף הצהוב.  מתן תמיכה הורמונאלית לאחר שאיבת הביציות מקובלת על כן באמצעות מתן של תכשירי פרוגסטרון (אוטרוגסטון, אנדומטרין, גסטון, קרינון) או ע"י זריקות של hCG (פרגניל או אוביטרל) שמגרות את יצור הפרוגסטרון ע"י הגופיף הצהוב, וזאת על מנת לשפר את ההשרשה וכך את שיעורי ההיריון.

מחקר שסיכם את התוצאות של 59 מחקרים (Daya & Gunby, Cochrane Database Syst Rev 2004;(3):CD004830) הראה שמתן hCG נותן תועלת מובהקת, בהשוואה לפלצבו או הימנעות ממתן תמיכה, ביחס לעליה בשיעור ההריונות (יחס סיכוי של 2.38, רווח סמך בן 95%, 1.32 עד 4.29) וירידה בשיעורי הפלות (יחס סיכוי של 2.38, רווח סמך בן 95%, 1.32 עד 4.29), אך זאת רק במחזורים בהם השתמשו בתרופות למניעת ביוץ מוקדם מסוג GnRHa

 תמיכה עם פרוגסטרון הובילה לעליה קטנה, אך משמעותית, בשיעורי ההיריון (יחס סיכוי של 1.34, רווח סמך בן 95%, 1.01 עד 1.79), אבל לא נמצאה השפעה על שיעורי ההפלות.  לא נמצא הבדל מובהק בין מתן פרוגסטרון או hCG, או בהשוואה בין מתן פרוגסטרון בלבד מול מתן פרוגסטרון ו- hCG או אסטרוגן, ביחס לשיעור ההריונות או ההפלות.  אבל הסיכון לגירוי יתר שחלתי היה יותר מכפול כאשר ניתן hCG בהשוואה למתן פרוגסטרון בלבד.

כאשר נערכה השוואה ביחס לאופן מתן הפרוגסטרון, נמצאה ירידה, שלא הגיעה לכדי מובהקות סטטיסטית, בשיעורי ההיריון לאחר נטילה של פרוגסטרון דרך הפה, בהשוואה למתן בזריקה לשריר או דרך הנרתיק. נמצאה גם עדות ליתרון במתן פרוגסטרון בזריקה לשריר על פני מתן דרך הנרתיק ביחס למספר ההריונות שנמשכו והגיעו ללידת חי.  לא נמצא הבדל מובהק סטטיסטית בשיעורי ההיריון בין מתן פרוגסטרון דרך הנרתיק בצורת ג'ל לעומת תכשירים אחרים של פרוגסטרון שניתנים דרך הנרתיק  (Daya & Gunby, Cochrane Database Syst Rev 2004;(3):CD004830).

חוקרים מאיטליה בדקו לאחרונה במחקר מעקב אקראי את היעילות של מתן פרוגסטרון בזריקה לשריר לעומת מתן של שני מינונים שונים של ג'ל פרוגסטרון שמושם בנרתיק, כתמיכה לאחר שאיבת ביציות.  החוקרים חילקו באופן אקראי 412 מטופלות, בגלאי 28 עד 37 שנה, לשלוש קבוצות.  יום לאחר שאיבת הביציות ניתן לכל מטופלת תמיכה עם 50 מ"ג פרוגסטרון בזריקה לשריר (150 מטופלות), 90 מ"ג ג'ל פרוגסטרון לנרתיק פעם ביום (143 נשים) או 90 מ"ג ג'ל פרוגסטרון לנרתיק פעמיים ביום (148 נשים).  לא היו הבדלים מובהקים בין הקבוצות בשיעורי בדיקות הבטא hCG החיוביות לאחר כל החזרה; 38.4% עם זריקות לשריר, 35.0% עם ג'ל לנרתיק פעם ביום ו- 43.1% עם ג'ל לנרתיק פעמיים ביום. שיעורי ההריונות הקליניים ושיעורי ההשרשה לאחר כל החזרה; היו 32.6% ו- 19.6% עם זריקות לשריר, 26.3% ו- 16.4% עם ג'ל לנרתיק פעם ביום ו- 37.2% ו- 21.1% עם ג'ל לנרתיק פעמיים ביום.  שיעורי לידות החי בשלוש הקבוצות היו 26.1%, 23.4% ו- 29.9%, בהתאמה. 

מסקנת החוקרים הייתה שניתן להשתמש בהצלחה בג'ל פרוגסטרון המוחדר לנרתיק כתחליף לזריקות לשריר של פרוגסטרון, לשם תמיכה בטיפול הפריה חוץ גופית.  נראה גם שהשמה של ג'ל הפרוגסטרון פעם ביום מספקת על מנת לתמוך בקליטת העוברים והצלחת ההיריון בשיעור דומה לזה של תמיכה עם זריקות לשריר.

מחקר מעקב אקראי חדש נוסף, שנערך על ידי חוקרים מאוניברסיטת הרווארד הידועה שבבוסטון, תומך בנתונים החדשים ומצא שג'ל פרוגסטרון מסוג קרינון 8% המושם בנרתיק השיג שיעור דומה של הריונות, השרשה והפלות, כמו מתן פרוגסטרון בזריקות לשריר, בקרב נשים בנות פחות מ- 40 שעברו טיפולי הפריה (Yanushpolsky et al., Fertil Steril. 2008;89:485-7).  יתרה מזאת, נשים שהשתמשו בקרינון דיווחו על פחות תופעות לוואי ויותר שביעות רצון.

נראה על כן שמתן תמיכה לאחר שאיבת ביציות עם פרוגסטרון או hCG מוביל לעליה בשיעורי ההיריון בהפריה חוץ גופית.  מתן hCG לא נותן תוצאות טובות יותר ממתן פרוגסטרון, אך קשור בסיכון גבוה יותר של גירוי יתר שחלתי.  לא נקבע עד כה האופן המיטבי למתן פרוגסטרון, אך נראה שמתן זריקות לשריר לא משפר את תוצאות הטיפול, אך כרוך בד"כ ביותר אי נוחות.

 

Dal Pratoet et al., Vaginal gel versus intramuscular progesterone for luteal phase supplementation: a prospective randomized trial., Reprod Biomed Online. 2008 Mar;16(3):361-7.

מידע נוסף לעיונך

© e-Med 2024 | כל הזכויות שמורות
שתף מקרה קליני