(*) ד"ר גילי גבעתי, נוירולוגית ורופאת שינה, מרכז רפואי שיבא ומכון השינה אסותא
הפרעות שינה הן בעיה שכיחה באוכלוסייה, כאשר למעלה מרבע מהאוכלוסייה יסבלו מהן במהלך חייהם. בעבר ניתנה להפרעה זו תשומת לב מועטה בלבד, אך כיום ידוע שלהפרעות שינה יש השפעה שלילית משמעותית על תפקודנו בחיי היום-יום, בעבודה, בתפקוד החברתי, וביכולות הקוגניטיביות.
מחקר חדש, שפורסם לאחרונה במגזין הבריאות "SLEEP" , מצא כי קיים קשר ישיר בין חשיפה לתאורה לילית והפרעות שינה. בחברה המערבית תאורה מלאכותית בשעות הערב והלילה היא דבר שבשגרה וקשה לדמיין את עצמנו חיים ומתנהלים בלעדיה. עם זאת, חשיפה לתאורה זו בבית ובסביבה טומנת בחובה לא מעט חסרונות.
המחקר, שכלל 116 נבדקים בגילאים 18-30, בדק את ההשפעה של התאורה הלילית על שלבי ההירדמות של הנבדקים. כך, כל נבדק נחשף במשך מספר ימים לתאורה גבוהה כגון תאורת פלורוסנט בשעות שלפני השינה, ולאחר מכן מספר ימים נוספים נחשף לאור נמוך ומעומעם באותן שעות. שעת השינה של כל הנבדקים במחקר הייתה זהה לאורך כל שלבי הניסוי.
במחקר נמצא כי חשיפה לאור גבוה משפיעה על הפרשת הורמון המלטונין בגוף, שתפקידו להשרות תחושת עייפות ולווסת את השעון הביולוגי. כתוצאה מהחשיפה לאור נדחתה התחלת הפרשת המלטונין בשעה וחצי. כך לדוגמא, כאשר הנבדקים נחשפו לאור מעומעם, הפרשת המלטונין החלה כשעתיים לפני שעת השינה, ואילו כאשר נחשפו לאור גבוה, הפרשת המלטונין התאחרה והחלה רק כחצי שעה לפני שעת השינה. משמעות הדבר היא כי מועד ההרדמות בחשיפה לאור גבוה מתאחר ומשך הפרשת המלטונין במהלך הלילה מקצר בהתאם. ממצא נוסף העולה מהמחקר הוא זאת כי כאשר החשיפה לאור נמשכה גם במהלך הלילה, רמת המלטונין היומית הייתה נמוכה ביותר מ-50% בקרב רוב הנבדקים.
מחקר זה מאשש וממחיש את השפעתה השלילית של חשיפה לתאורה מלאכותית המאפיינת את החיים של כל אחד ואחד מאיתנו, בדיכוי הפרשת הורמון המלטונין שהינו חשוב והכרחי לשינה. השפעה שלילית זאת באה לידי ביטוי באיחור זמני ההירדמות וקיצור משך שנת הלילה של האדם, בהתאם, בשל גירוי קרני האור הנקלט ברשתית העין.
עם זאת, נדודי שינה עלולים להיווצר באופן טבעי בגילאים המבוגרים, כאשר בקשישים ירידה ניכרת בהפרשת המלטונין מפריעה באופן ניכר לתפקוד השעון הביולוגי ולהרדמות בשעות הלילה. נדודי שינה, הינם בעיה נפוצה בקרב 30% עד 45% מבני ה-50 ומעלה, כאשר נשים סובלות מהבעיה פי 1.5 יותר מאשר גברים. ניתן לטפל בבעיות שינה ע"י טיפול מתאים אשר כולל טיפול התנהגותי או טיפול תרופתי, כאשר ישנו חשד להפרעה הנוצרת מירידה בהפרשת הורמון המלטונין, ניתן לספק את המלטונין באופן חיצוני. תכשירי מלטונין ארוכי טווח כגון סירקדין מהווים אפשרות טיפולית טובה בשל חיקוי ההפרשה הטבעית של הגוף.
טיפול תרופתי בלבד אינו מספק ויש צורך בשמירה על שעות שינה קבועות , כולל בסופי שבוע והקפדה על היגיינת שינה הכוללת הימנעות משתיית קפאין או אלכוהול לפני השינה, הימנעות מפעילות גופנית לפני השינה ומארוחות עתירות שומן או פחמימות .
J Clin Endocrinol Metab, Vol. 96 (3): 463-472