ממחקר חדש מאירופה, שתוצאותיו הוצגו במהלך כנס מטעם ה-European Congress of Radiology, עולה כי בחולים עם קרצינומה מסוג HCC (Hepatocellular Carcinoma) העונים על קריטריוני מילאן, שיעורי הישרדות כוללים ושיעורי הישרדות ללא מחלה דומים לאחר טיפול עם כריתה ניתוחית או RFA (Radiofrequency Ablation).
החוקרים מדווחים כי כאשר בוצעה התאמה של חולים התוצאות היו דומות עם שתי הפרוצדורות, אך מאחר ושיעור הסיבוכים נמוך יותר משמעותית ומשך האשפוז בבית החולים קצר משמעותית עם RFA, להערכתם RFA צריכה לשמש כפרוצדורת הבחירה במקרים אלו.
המחקר הרטרוספקטיבי כלל חולים עם הופעה ראשונה של HCC שענו על קריטריוני מילאן והשלימו כריתה ניתוחית או RFA כטיפול קו-ראשון. בין השנים 2004-2013, 64 חולים עברו כריתה ניתוחית ו-64 השלימו RFA.
החוקרים התאימו בין המשתתפים במשתנים הבסיסיים, בעיקר גודל הגידול וחומרת המחלה.
בקבוצת הטיפול הניתוחי, רק ב-20% מהחולים בוצעה כריתת כבד גדולה. בקבוצת RFA, כמחצית מהחולים נדרשו למכשיר רב-קוטבי, בו שני מחטים עובדים יחד להשגת אזור נמקי גדול יותר מהאפשרי עם מכשיר חד-קוטבי. מכשירים רב-קוטביים נדרשים בגידולים בגודל של מעל 3 סנטימטרים. בגידולים בגודל מעל 5 סנטימטרים, טיפול RFA אינו מתאים.
לאחר חציון מעקב של 34.1 חודשים, שיעורי ההישרדות הכוללים היו דומים בשתי הקבוצות, כמו גם שיעורי ההישרדות ללא מחלה.
שיעורי ההישנות האזורית-מקומית היו גבוהים יותר עם RFA בהשוואה לכריתה ניתוחית (12.2% לעומת 2.3%). עם זאת, ההבדל הנ"ל לא היה מובהק סטטיסטית וניתן בנקל לטפל בחולים אלו במידה ומפתחים הישנות מקומית עם RFA חוזר וללא סיבוכים.
ישנם שני הבדלים עיקריים בין הפרוצדורות, ושניהם נוטים לטובת RFA. שיעור האירועים החריגים המג'וריים היה נמוך יותר משמעותית לאחר RFA בהשוואה לכריתה ניתוחית (3.2% לעומת 28%, p<0.001) ומשך האשפוז הממוצע בבית החולים היה קצר יותר משמעותית בקבוצת החולים לאחר RFA (1.2 לעומת 9.6 ימים, p<0.001).
החוקרים כותבים כי למרות שלא מדובר במחקר אקראי, ההתאמה בין החולים בשתי הקבוצות מאזנת את ההטרוגניות של המאפיינים הבסיסיים בשתי הקבוצות. להערכתם, במקרים בהם קיימת מחלת כבד כרונית המתקדמת לשחמת כבד, RFA צריך לשמש כטיפול הבחירה וכריתה ניתוחית תשמש רק בחולים בהם קיימת התווית נגד ל-RFA.
מתוך כנס מטעם ה-European Congress of Radiology
לידיעה במדסקייפ