מדד סיכון גנטי חדש עשוי לסייע בזיהוי חולים עם HCC (Hepatocellular Carcinoma) בסיכון גבוה להישנות מוקדמת או מאוחרת לאחר טיפול במטרת ריפוי, כך מדווחים חוקרים מבלגיה בעקבות ממצאי מחקר חדש, שהוצגו במהלך כנס ה-World Congress on Gastrointestinal Cancer.
המדד משלב שבעה גנים חופפים הקשורים עם HCC עמיד לטיפול ומסווג את החולים לארבע קטגוריות לניבוי הסיכון להישנות, ללא תלות בשלב לפי BCLC (Barcelona Clinic Liver Cancer). עם זאת, מומחים בתחום טוענים כי דרושים מחקרים נוספים לזיהוי החולים המתאימים ביותר למדד זה, בטרם ניתן יהיה להמליץ על שימוש קליני.
לפיתוח מדד הסיכון הגנטי, החוקרים התבססו על תאי סרטן כבד HepG2 שהיו עמידים ל-Sorafenib במסגרת מודל של דה-דיפרנציאציה של תאי כבד וגידול בעל מאפיינים ביולוגיים אגרסיביים. פלטפורמת Affymetrix שימשה לזיהוי ביטויי גנים שונים.
החוקרים זיהו 3,201 גנים עם ביטויים שונים ולאחר השוואת שלוש הסדרות, עם 640 דגימות שייצגו צורות שונות של HCC, הם הצליחו לצמצם את מספר הגנים החופיים לשבעה – COL4A2, OXCT1, LRRC16A, F11, GCKR, ATP11C ו-PCSK6 – שלאחר מכן שולבו במדד GRS (Global Risk Score). נתונים אלו נבחנו במדגם שכלל 138 דגימות גידול ומדגם שכלל 239 דגימות גידול עם רקמת כבד תואמת.
במדגם הראשון, מדדי GRS גבוהים ונמוכים סייעו בהבחנה בין חולים בסיכון נמוך וגבוה להישנות ואלו בסיכון נמוך וגבוה להישרדות מצטברת נמוכה לאחר שלוש שנים. במדגם השני, דפוסים דומים תוארו עם מדדי GRS נמוכים וגבוהים בגידול ובכבד, כאשר ניתן היה לנבא הן את שיעורי ההישנות והן את סיכויי ההישרדות.
כאשר החוקרים התמקדו בחולים עם הישנות לאחר 19 חודשים, מדד GRS של הגידול לא נותר עוד גורם מנבא; עם זאת, מדד GRS של הכבד ניבא הישנות והישרדות. בעקבות זאת הם קבעו ארבע קטגוריות סיכון לפי מדד GRS:
· קטגוריה I, מדד GRS נמוך בגידול ובכבד.
· קטגוריה II, מדד GRS נמוך בגידול וגבוה בכבד.
· קטגוריה III, מדד GRS גבוה בגידול ונמוך בכבד.
· קטגוריה IV, מדד GRS גבוה בגידול ובכבד.
מניתוח הנתונים עלה כי קטגוריית מדד GRS ניבאה באופן משמעותי הישנות HCC, ללא תלות בשלב הגידול לפי BCLC. בהשוואה לקטגוריה I, יחס הסיכון לקטגוריה II עמד על 2.458, יחס הסכיון לקטגוריה III עמד על 1.810 ובקטגוריה IV עמד על 2.372.
צעד חשוב בפיתוח מדד הסיכון היה הגבלת מספר הגנים שנכללו במדד וכעת פותח מדד הכולל שבעה גנים בלבד. מדובר באמצעי משתלם מבחינת עלות-תועלת, המבוסס על בדיקות Real-Time Quantiative Polymerase Chain Reaction (qPCR).
החוקרים מאמינים כי במידה ומדד הסיכון והשימוש ב-qPCR יאושרו במחקרים עתידיים, אזי הממצאים יתורגמו בקלות לשימוש קליני, לאחר הגדרת ערכי הסף המתאימים.
מתוך כנס ה-WCGC
לידיעה במדסקייפ