האם ניתן לקבוע כי ישנו קו טיפול ראשון חדש לסרטן כבד מתקדם? הטיפול הסטנדרטי כיום הינו Sorafenib (נקסבר), אך מנתונים חדשים, שהוצגו במהלך הכנס השנתי מטעם ASCO (American Society of Clinical Oncology) עולה כי Lenvatinib (לנווימה) אינו-נחות בתנאים אלו.
הממצאים מבוססים על מחקר REFLECT בשלב 3, במהלכו חולקו באקראי 954 חולים שלא קיבלו טיפול קודם, עם HCC (Hepatocellular Carcinoma) לא-נתיח לטיפול ב-Lenvatinib במינון 8 או 12 מ"ג, פעם ביום (478 חולים) או Sorafenib במינון 400 מ"ג, פעמיים ביום (476 חולים). שני-שליש מהחולים אובחנו עם חדירה מאקרווסקולארית והתפשטות חוץ-כבדית.
חציון הזמן עד להתקדמות עמד על 8.9 חודשים עם Lenvatinib לעומת 3.7 חודשים עם Sorafenib (יחס סיכון של 0.63), הבדל שהיה מאוד מובהק סטטיסטית. בנוסף, שיעורי התגובה הכוללים היו גבוהים יותר משמעותית עם Lenvatinib בהשוואה ל-Sorafenib (24% לעומת 9%, יחס סיכויים של 3.13).
בקבוצת הטיפול ב-Lenvatinib תועדו שישה מקרים של תגובה מלאה ו-109 מקרים של תגובה חלקית, בעוד ש-246 חולים הוגדרו עם מחלה יציבה ו-71 עם מחלה מתקדמת (ב-46 חולים לא היו נתונים אודות מצב המחלה). מנגד, בקבוצת הטיפול ב-Sorafenib תועדו שני מקרים של תגובה מלאה, 42 מקרים של תגובה חלקית, 244 חולים עם מחלה יציבה וב-147 תועדה מחלה מתקדמת (ב-41 חולים לא היו נתונים אודות מצב המחלה).
שיעורי ההישרדות הכוללים היו דומים בשתי הקבוצות: חציון ההישרדות הכוללת עמד על 13.6 חודשים עם Lenvatinib, בהשוואה ל-12.3 חודשים עם Sorafenib (יחס סיכון של 0.92).
באשר לאירועים חריגים, החוקרים מדווחים כי פרופיל הבטיחות של Lenvatinib ושל Sorafenib במחקר הנוכחי תאם את האירועים שתועדו במחקרים קודמים בחולים עם סרטן הכבד. אירועים בדרגה 3 ומעלה היו נפוצים יותר עם Lenvatinib בהשוואה ל-Sorafenib (57% לעומת 49%), עם יתר לחץ דם (23% לעומת 14%), ירידה במשקל (8% לעומת 3%), ירידה בספירת טסיות (6% לעומת 3%), עליה באנזימי כבד (5% לעומת 8%), ירידה בתאבון (5% לעומת 1%), שלשולים (4% לעומת 4%) ואריתרודיסאסתזיה של כפות ידיים ורגליים (3% לעומת 11%) היו הנפוצים ביותר.
איכות החיים הייתה דומה בשתי הקבוצות, ולאחר הטיפול, המדדים ירדו בשתי קבוצות המחקר.
מתוך הכנס השנתי מטעם ASCO
לידיעה במדסקייפ