לפני מס' ימים התקיים מפגש נוסף של מועדון כתבי הבריאות במכון גרטנר אותו הנחה פרופ' שלמה מור יוסף (בתמונה משמאל) , מנכ"ל הדסה וראש המכון למדיניות רפואית.
במפגש זה עסק הדיון ביחסים המורכבים והבעייתיים, כפי שלמדנו לאחרונה מהעימות המתוקשר בין שיבא לשירותי בריאות כללית, בין בתי החולים וקופות החולים בישראל.
פרופ' מור יוסף הציג את ה"שחקנים" והאינטרסים, כפי שניתן לראות במצגת שבקישור זה.
הפתרון שמציע מור יוסף לניגודי האינטרסים הקיימים בין קופות, בתי חולים והמטופלים הוא חופש בחירה מבוקר של המטופלים.
כלומר, חופש הבחירה לבחירת בית חולים/מחלקה במסגרת השירות הציבורי יינתן רק לטיפולים מיוחדים כמו אונקולוגיה, נוירוכירורגיה, ניתוחי לב וכלי דם, ובמחלות נדירות.
לגבי שאר הניתוחים/טיפולים המטופל יופנה לבית החולים שקופת החולים קבעה כי הוא המתאים מבחינת קירבה גאוגרפית וכד'. כמובן שלקופות לא תהיה הזכות ל"טרטר" חולים ולהפנותם לחלופות מרוחקות רק בגלל הסדר כלכלי כזה או אחר.
למצגת
הערת מערכת: הצעה זו יש בה הגיון רב בהיותה פשרה בין צרכי החולים ואילוצי קופות החולים. עדיין יש להניח שיהיו לא מעט מקרים שבהם חולים יחושו פגיעה במידה ולא יינתן להם לבחור בבית החולים המועדף עליהם.
אחת הנקודות המעניינות שעלו בדיון הייתה טענתו של מור יוסף שלמחירון משרד הבריאות המשמש לצורך החיובים של פרוצדורות ואישפוזים אין למעשה כל קשר לעלות האמיתית של בתי החולים, וזאת מכיוון שהמחירון מבוסס על תחשיבים ישנים ולא רלבנטים. ביקשנו אגב את תגובת משרד הבריאות לטענה זו אך זו לא התקבלה עד העלאת כתבה זו לאתר...
נקודה נוספת שכדאי לקחת בחשבון היא שלשיעור גבוה מאוד באוכלוסיה, בין 70% ל-80% לפי הערכות שונות, יש ביטוח רפואי משלים במסגרת קופות החולים. במסגרת ביטוח זה קיימת זכות בחירה למנתח במרבית הפרוצדורות, זכות שאגב כנראה מנוצלת כיום בפועל רק באופן חלקי...
אמש התקיימה ועידת הבריאות של מעריב קונגרסים, ונושא רפואה פרטית מול רפואה ציבורית היה אחד הנושאים המרכזיים שנדונו. אחד הדוברים בפאנל, פרופ' אופנהיים טען שניצול מלא של זכות הבחירה של החולים היה ממוטט את המערכת (ולכן הוא תמך בהפרדה של רפואה פרטית מציבורית). דעה הפוכה הייתה לפרופ' שוקי שמר (בתמונה מימין) שתמך בשילוב השר"פ בבתי החולים הציבוריים. הדוגמא היחידה לכך כיום בארץ היא למעשה השר"פ בהדסה , אותה כזכור מנהל פרופ' מור יוסף...