טיפול מונע ב- Diamine Oxidase (DAO), אנזים האחראי לפירוק היסטמין, הביא לקיצור משמעותי של משך התקפי מיגרנה ולהפחתת מספר האירועים באוכלוסיית חולים זו, כך מדווחים חוקרים במאמר שהוצג במהלך כנס ה-World Congress of Neurology.
היסטמין קיים במוצרי מזון רבים, משתחרר בתגובות אלרגיות, והינו אחד המתווכים הכימיים התורמים למיגרנה. ב-25% מהאוכלוסייה חלים שינויים ב-DAO עם הפחתת פעילות האנזים בפירוק היסטמין. האנזים מתבטא בעיקר במעי, כליות ושליה.
החוקרים אבחנו 137 חולים עם מיגרנה, מבין אלו ב-119 זוהו חסרים בפעילות האנזים (87% מאוכלוסיית החולים שנבדקו במסגרת המחקר).
בסקר שנערך בשנת 2006 ושוב בשנת 2012, החוקרים זיהו קורלציה בין מדדי התסמינים ובין פעילות האנזים. מדדי התסמינים עלו באופן פרוגרסיבי עם ירידה בפעילות האנזים אל מתחת ל-80 HDU/mL, עם מדדים גבוהים יותר ב-50-120% בטווח הערכים 30-40 HDU/mL, בהשוואה לפעילות אנזימטית של מעל 80 HDU/mL.
המשתתפים במחקר היו גברים או נשים בגילאי 18-60 שנים, עם התקף מיגרנה במהלך ששת החודשים האחרונים. מרבית המשתתפים היו נשים, עם שמונה גברים בלבד בכל קבוצה. המשתתפים בקבוצת הפלסבו ובקבוצת ההתערבות הותאמו היטב בגיל החציון ובטווח הגילאים.
החוקרים לא כללו במחקר חולים עם רקע של אלכוהוליזם, הפרעות פסיכיאטריות, או אבחנה של הפרעה אחרת בה טיפול שניתן בחודש האחרון עשוי לשמש כאמצעי למניעת מיגרנה. כמו כן, לא נכללו חולים עם מגבלות דתיות האוסרות על אכילת חזיר, מאחר ומקורם של תוספי DAO הוא בחזיר.
החוקרים עקבו אחר מדד התסמינים של החולים בתחילת המחקר ובמשך כחודש (0 = ללא כאב, 10 = הכאב הכי גרוע שיכול להיות). לאחר מכן, כל חולה קיבל טיפול תרופתי (50 חולים) או פלסבו (49 חולים). התוסף כלל 4.2 מ"ג של תמיסת DAO בריכוז 7%.
המשתתפים נטלו שתי קפסולות עם כוס מים לפני ארוחת הבוקר, צהריים וערב. לאחר מכן הם תיעדו את נתוני הטיפול במשך חודש אחד, במהלכו החזירו את היומנים והאריזות לחוקרים, שספרו את הכדורים במטרה לבדוק את ההיענות לטיפול.
הטיפול התרופתי לווה בירידה קטנה יותר במספר ההתקפים הממוצע בכל חודש בקבוצת הפלסבו, בהשוואה לקבוצת ההתערבות (1.8- לעומת 2.1-, בהתאמה). עם זאת, הירידה במשך ההתקף נעה סביב 30%.
החוקרים לא זיהו הבדלים משמעותיים בין החולים בדיווחים על עוצמת הכאב במהלך ההתקף. מדדי הכאב עמדו בממוצע על 5.3-5.7 בעת ההקצאה האקראית ובעת הביקור האחרון ובשתי הקבוצות.
ייתכן כי מדד טוב יותר להערכת הכאב הוא השימוש בטריפטאנים. באופן זה החוקרים מצאו כי בקבוצת החולים שטופלו באנזים תואר הבדל משמעותי וחשוב בצריכת טריפטאנים. בקבוצת הפלסבו החולים נטלו טריפטאנים בהיקף גדול ב-20% בתום המחקר, בהשוואה למצב בתחילת המחקר, בהשוואה לירידה של 20% בנטילת טריפטאנים בקבוצת ההתערבות (p<0.022).
לא תוארו תופעות לוואי בשתי קבוצות המחקר.
החוקרים מסכמים וכותבים כי חסר DAO נפוץ יחסית בחולים עם מיגרנה. תוספי DAO הביאו לירידה משמעותית במשך התקפי מיגרנה ולמגמת ירידה במספר ההתקפים. יתרה מזאת, מדובר בטיפול בטוח מאחר ולא תוארו תופעות לוואי.
XXI World Congress of Neurology
לידיעה במדסקייפ