מנתונים חדשים שהוצגו במהלך כנס ה-AHS (American Headache Society) עולה קשר בין מיגרנה כרונית ובין ליקוי קוגניטיבי, כאשר בניגוד למחקרים קודמים, החוקרים לא זיהו קשר בין טיפול ב-Topiramate (טופמקס) ובין ליקוי קוגניטיבי או הפרעות פסיכיאטריות אחרות.
מדגם המחקר כלל 30 מבוגרים עם מיגרנה כרונית, עם ובלי אאורה, אשר נבחנו אל מול 30 ביקורות ללא מיגרנה, אשר תאמו בגיל, מין ורמת השכלה. ההערכה הנוירו-פסיכיאטרית כללה מבחני MoCA, מבחנים קוגניטיביים דוגמת Verbal Fluency Test, Stroop Test, Color Traits Test, Wechsler Adult Intelligence Scale, Rey Auditory Verbal Learning Test וכן מדדי BDI (Beck Depression Inventory) וחרדה.
חולים עם מיגרנה כרונית דיווחו לעיתים קרובות על תלונות קוגניטיביות, אשר הפריעו להם בנסיבות חברתיות ובפעילויות יומיומיות. הם גם דיווחו על עייפות מוגברת, הפרעות פסיכיאטריות והפרעות סומאטיות אחרות.
מיגרנה הייתה הגורם הרלבנטי היחיד שנקשר עם תפקוד ירוד במבחני MoCA, Verbal Fluency, Clock Test, Stroop Test (חלק שני ושלישי) בניתוח סטטיסטי שבחן מיגרנה כרונית, טיפול ב-Topiramate, דיכאון מג'ורי, הפרעת חרדה מוכללת ושינה לא-מרעננת.
החוקרים גם תשאלו את המשתתפים אודות תדירות ועוצמת כאבי ראש ומינוני טיפול תרופתי יומי, כולל Topiramate. מהתוצאות עלה כי אין הבדלים בתפקוד הקוגניטיבי בין חולי מיגרנה ובין 15 המשתתפים שנטלו Topiramate ו-15 אחרים שלא נטלו את התרופה. למרות שתרופה זו לא לוותה בליקוי קוגניטיבי משמעותי, בחולים שנטלו Topiramate הייתה הפרעת קשב, אשר עשויה לספק הסבר לתפקוד הירוד במבחני Digit Span ואוצר מילים.
באופן מפתיע, בחולים עם הפרעת דיכאון תועדו תוצאות גרועות יותר רק במבחן Matrix Reasoning Test.
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מצביעים על קשר בין מיגרנה כרונית וליקוי קוגניטיבי, ללא תלות בטיפול התרופתי הניתן לחולים אלו.
מתוך כנס ה-AHS
לידיעה במדסקייפ