בירחון CORR נסקרו הסיבוכים בשחרור ארטרוסקופי לטרלי של הפיקה. שיחרור לטרלי של רטינקולום הפיקה בברך, המבוצע בדרך כלל לצורך ייצוב פיקת הברך, מהווה פעולה כירורוגית נפוצה למדי. הרטינקולום הלטרלי של הפיקה מחבר את הפיקה לאפיקונדייל הפימוראלי, לגיד האיליוטיביאל (ITB ) ולעצם השוק אנטרולטרלית. בד"כ ניתוח זה מבוצע בשילוב עם חיזוק מדיאלי. הניתוח פשוט למדי, ובהתוויות נכונות אחוזי ההצלחה גבוהים. הסיבוכים שיתכנו כוללים המשך חוסר יציבות לטרלית, המשך כאבים, יצירת אי יציבות מדיאלית וחולשת מנגנון יישור הברך.
סיבוכים:
-
המשך ריפיון מדיאלי של מייצבי הפיקה. במקרה זה תלונות המטופל תימשכנה. סיבוך זה יתכן אם בוצע שחרור לטרלי בלבד ללא חיזוק מדיאלי. שחרור לטרלי בלבד מבוצע כאשר יש לחץ מוגבר במפרק הפטילופימוראלי הלטרלי ולעיתים במבוגרים הלוקים באי יציבות פיקה. במקרים בהם בבדיקה פיזיקלית לפני הניתוח קיימת טרנסלציה לטרלית של הפיקה ו/או טילט חיובי או ניטרלי של הפיקה, יש לבצע חיזוק מדיאלי.
-
אי זיהוי נזק סחוסי של הפיקה או הטרוכליאה של הפימור. במקרים אלו לאחר הניתוח יוסיף המטופל להתלונן על כאבים בעיקר בחלק המדיאלי של המשטח הפטילופימוראלי. סיבוך זה ניתן למניעה ע"י הדמייה של סחוסי הפיקה והטרוכליאה לפני הניתוח וסקירה יסודית בזמן הארטרוסקופיה
-
אי זיהוי אוסטיאוארטריטיס של המפרק הפטילופימוראלי. במקרה זה יוסיף המטופל להתלונן על כאבים. יש לזכור כי אין לבצע שחרור לטרלי של הפיקה כדרך טיפול באוסטיאוארטריטיס.
-
אי זיהוי פיקה היפרמובילית. במקרה זה עלולה להיווצר אי יציבות מדיאלית של הפיקה. ניתן להימנע מסיבוך קשה זה ע"י אנמנזה ובדיקה פיזיקלית יסודית.
-
דחיית הפעלת הברך (טווח תנועה) עלולה לגרום להמשך התלונות. שמירת הברך ביישור עלולה לגרום לחיבור מחודש של הרטינקולום ולטרפד את תוצאות הניתוח. סיבוך זה ניתן למניעה ע"י הפעלת הברך לטווח תנועה מייד לאחר הניתוח
-
שחרור יתר עלול לגרום לאי יציבות מדיאלית, ולחולשה. ניתן למניעה ע"י שחרור הרטינקולום בלבד ללא חיתוך סיבי וסטוס לטרליס.
-
שחרור לא מספק עלול לגרום להמשך הסימפטומים. יש לשחרר את הרטינקולום פרוקסימלית עד סיבי השריר ודיסטלית לכלול את הליגמנט הפטילוטיביאלי.
-
פגיעה בעורק הגניקולייט הסופרולטרלי (Sup.Lat. Geniculate) ללא זיהוי וללא צריבה עלולה לגרום לדימום תוך מפרקי. ניתן למניעה ע"י זיהוי מוקדם של הדימום (הפחת לחץ הנוזל המוזרם לברך, שימוש מושכל בחוסם העורקים).
-
צריבת העור או תת העור ע"י הדיאתרמיה עלולה לגרום לכוויות ולעיתים לחייב תיקון פלסטי.
סיכום: להבטחת ניתוח מוצלח, הפחתת הכאב הפטילופימוראלי ושיפור מסלול הפיקה, על המנתח לשקול היטב מהן ההתוויות לביצוע הניתוח. בדיקה פיזיקלית יסודית נדרשת לוודא שאין צורך בחיזוק מדיאלי או שאין מדובר בפיקה היפרמובילית. הדמייה נדרשת לשלול נזק סחוסי או אוסטיאוארטריטיס של המפרק הפטילופימוראלי. במהלך הניתוח יש להימנע משחרורו יתר, להקפיד על עצירת דימומים והתחיל הפעלה מיד לאחר הניתוח.
Elkousy H. Complications in brief, Arthroscopic lateral release. Clin Orthop Relat Res. (2012) 470:2949-2953
הערות העורך: גם הניתוחים הפשוטים ביותר עלולים להסתבך. אחד הסיבוכים בניתוחים פשוטים יחסית המבוצעים בשכיחות גבוהה הוא התוויות שגויות. העובדה כי הניתוח פשוט טכנית והמנתח בקי היטב בביצועו, אינה הופכת את הניתוח למוצלח עבור כל מטופל. אנמנזה יסודית, בדיקה פיזיקלית מתאימה והדמייה הולמת, על מנת לוודא שזו אכן הפרוצודרה הנכונה לתיקון הלקוי של המטופל, עשויים למנוע סבל מיותר מהמטופל (ומהמטפל).