השרדות שתלים דנטליים תלויה במטבוליזם העצם, היכול להשפיע על קליטתם. אוסטאופורוזיס מתבטאת בירידה בחוזק העצם, ובהגדלת הסיכוי לשבר. BMD - BONE MINERAL DENSITY, קטן ב2.5 סטיות תקן מתחת לערך הממוצע הוא אבחנה לכך.
שברים בעצם הם גורם נפוץ לנכות ונגרמים כתוצאה משינוי במיקרוארכיטקטורה הפנימית.
מצופה ששינויים אלה יפחיתו את הסיכוי לאוסאואינטגרציה שהוא התהליך הנדרש להצלחת שתל.
בוצעה אנליזה רטרוספקטיבית של טבלאות כדי לקבוע את השפעת האוסטאופורוזיס במתרפאים על השרדות שתלים דנטליים. השפעת עישון, גיל ומיקום השתל בקשת נבדקו אף הם.
המחקר בוצע ב 192 נשים לאחר המנופאוזה, בנות חמישים ומעלה. הושתלו בסך הכל 646
שתלים.
תוצאות:
· נשים שאובחנו עם אוסטאופורוזיס ואוסטאופניה לא הראו הגדלה משמעותית בכשלון שתלים לעומת אלה שהוגדרו כשאינן סובלות מאוסטאופורוזיס.
· המיקום בקשת לא הראה קשר עם כשלון שתלים.
· עישון השפיע לרעה על קליטת השתלים , פי 6.2 אצל מעשנות מאשר אצל לא מעשנות. אצל כל הקבוצות – עם ובלי אוסטאופורוזיס.
לסיכום :
הסיכון לכשלון שתלים לא עלה במתרפאות מאובחנות באוסטאופורוזיס או אוסטאופניה ביחס לאוכלוסיה נורמלית. זאת בניגוד לעישון שהשפיע לרעה על קליטם.
אם כך – אבחנה של אוסטאופורוזיס או אוסטאופניה אינה צריכה להוות קונטראאינדיקציה לטיפול בעזרת שתלים דנטליים.
Holahan CM, Koka S, Kennel KA, et al: Effect of osteoporotic status on the survival of titanium dental implants. Int J Oral Maxillofac Implants 23:905-910, 2008
* ספי פורת, עורך המדור לרפואת שיניים הוא מנהל מרפאת יתיר - לכניסה לאתר - נא להקליק כאן