אוסטיאופורוזיס כידוע היא מחלה שכיחה בקרב נשים בעיקר מגיל המעבר . הנתונים מצביעים על כך שכל אישה שלישית מעל גיל 55 נמצאת בסיכון לחלות באוסטיאופורוזיס. המחלה מתבטאת בתהליך של איבוד מסת העצם וכתוצאה מכך העצמות נחלשות, חל שינוי בארכיטקטורה (מבנה) של העצמות, והן הופכות לשבירות ועדינות יותר, דבר הגורם לעליה בנטייה לשברים בעמוד השדרה , מפרקי שורש כף היד והירך, כמו גם באיזורים אחרים של השלד (כתפיים,צלעות..)
על מנת להבין את התהליך, חשוב לדעת כי כל העצמות בגוף עוברות כל הזמן, תהליך שיחלוף
עצם (Remodeling ), בו מוחלפים אזורי עצם ישנים בעצם חדשה
(ע"י שיווי משקל ביו תאים הורסי עצם – אוסטאוקלסטים, לתאים בוני עצם – אוסטאובלסטים).
תהליך שחלוף העצם מורכב מספיגת עצם ויצירת עצם חדשה.
התהליך הינו מבוקר ונמצא כאמור באופן רגיל בשיווי משקל. תהליך יצירת העצם החדשה אורך
כ 4-6 חודשים. אוסטאופורוזיס הינה מחלה כרונית המגבירה
את שחלוף העצם,בעיקר את תהליך פירוק העצם,ללא עליה מקבילה בבניית עצם חדשה,
ובנשים בגיל המעבר, נגרמת עקב ירידה ברמת ההורמון הנשי – האסטרוגן.
חשוב לציין שגם בגברים ובאנשים צעירים יותר המצויים בקבוצות סיכון
(למשל, המטופלים קבוע בסטרואידים), ישנה שכיחות מסוימתשל אוסטאופורוזיס.
בישראל , כמו בעולם המערבי, היו קיימות עד היום שתי קבוצות עיקריות של תרופות
לאוסטאופורוזיס. הקבוצה הראשונה, שהיא הוותיקה יותר, כוללת תרופות
המקטינות את ספיגת העצם (ביספוספונטים וSERM ) אך אינן בונות עצם חדשה,
אלא משמרות את העצם המדולדלת. הקבוצה השנייה כוללת תרופה אחת בונת עצם אך
שאינה מקטינה את ספיגת העצם, פורטאו.
הפורטאו - (Teriparatide) [(1-34)PTH ]. היא למעשה הורמון הפרהתירואיד, שבאופן רגיל
בגופנו גורם דווקא לירידה במסת העצם, אך מתן לא רציף שלו
כתרופה, גורם להשפעה ההפוכה. תרופה זו מעלה את צפיפות העצם בחוליות ובצוואר
הירך ומקטינה את שכיחות השברים בעיקר בחוליות,
ויש לה יעילות מוכחת במחקרים רבים בעולם. בנוסף, יש לה השפעה מטיבה על כאב גב
הנובע משבר בעמוד השדרה.
התרופה ניתנת בהזרקה תת עורית יומית עצמית לירך או דופן הבטן למשך 18-24 חודשים
בשעות הערב. הפורטאו מהווה בד"כ קו טיפול שני/שלישי,
לאחר מיצוי הטיפולים האחרים או התדרדרות בצפיפות העצם או שברים תחת טיפול אחר,
או כאשר קיימת אי סבילות לטיפולים אחרים.
התרופה נכנסה בשנים האחרונות לסל הבריאות בהתויות מסוימות.
לאחרונה נרשמה בארץ תרופה חדשה לאוסטאופורוזיס בשם פרוטלוס
(Strontium ranelate ). הפרוטלוס הינה תרופה חדשה וייחודית לטיפול באוסטיאופורוזיס
בנשים לאחר הפסקת הווסת, מאחר והיא היחידה המעכבת מאידך את תהליך ספיגת
העצם ובמקביל פועלת לבניית עצם חדשה .
התרופה נמצאת בימים אלו בדיונים להכנסתה לסל הבריאות הממלכתי.
מנגנון הפעילות הכפולה של הפרוטלוס מאפשר בניית עצם חדשה בד בבד עם עיכוב
ספיגת עצם, בתהליך שיביא בסופו של דבר ליצירת עצם חדשה וחזקה.
פעילות זו מקנה לפרוטלוס יעילות גבוהה במניעת שברים בחוליות ובמפרק הירך ושיפור מבנה ואיכות העצם.
היתרון המשמעותי עבור החולות והרופאים הוא הטווח הרחב בו ניתן לטפל בפרוטלוס, שיכולה להירשם הן כקו טיפול ראשון עבור חולות חדשות
והן כקו טיפול שני או שלישי, כאשר החולות סובלות מתופעות לוואי קשות עקב טיפול קודם, לאחר מיצוי הטיפולים האחרים או לאחר הידרדרות בצפיפות
העצם וכן לאחר שברים בעת נטילת הטיפולים האחרים. חשוב לציין עוד כי הפרוטלוס מפחיתה באופן משמעותי את הירידה בגובה,
תופעה שכיחה בקרב החולות באוסטיאופורוזיס.
לפרוטלוס גם יתרונות משמעותיים בשיפור איכות החיים של המטופלות . הדבר מתבטא בנטילה פשוטה ונוחה של הפרוטלוס הניתנת באבקה למהילה
בכוס מים ואינה מצריכה מאמץ מיוחד בשונה מהפורטאו הניתנת בזריקה יומית תת עורית, ומהטיפול בביספוספונטים המחייב עמידה או ישיבה כחצי שעה לאחר נטילתה. ישנה חשיבות לא מבוטלת לעניין זה בעיקר בשל היענות החולים הנמוכה יחסית לטיפול במחלה לאחר השנה הראשונה ובעיקר לאחר השנה השנייה והשלישית של טיפול.
הפרוטלוס אומנם נרשמה רק לאחרונה בישראל, אך יש עימה ניסיון רב בעולם של כשמונה שנים, והיא כלולה בסלי הבריאות הממלכתיים ברבות ממדינות אירופה.
ולסיכום: ישנם היום מגוון של טיפולים תרופתיים לאוסטיאופורוזיס, כך שניתן להתאים לכל חולה את הטיפול המתאים לה/ו ביותר.
חשוב לזכור, שללא קשר לסוג התרופה הנלקחת, יש להקפיד הקפדה יתרה על נטילה קבועה של תוספי סידן וויטמין D לפי המלצת הרופא,
להרבות בפעילות גופנית ולהפסיק לעשן.
(*) המחברת היא אנדוקרינולוגית בשירותי בריאות מכבי
- Meunier PJ and the SOTI investigators - New Engl J Med 2004; 350 : 459-468
- Reginster JY and the TROPOS investigators - J Clin Endocrinol Metab 2005; 90 (5) : 2816-2822
- Ringe JD, Doherty JD. Rheumatol. Int. Dec. 2009
- Kanis JA, Burlet N, Cooper C, et al. Osteoporos Int. 2008;19:399-428.
- Reginster JY, Sawicki A, et al. Osteoporos Int. 2008;19(suppl 1):S131-132
- Rizzoli R, Felsenberg D, Laroche M, et al. Osteoporosis Int. 2009;20(51): OC 31.
- Arlot ME, Jiang Y, Genant HK, et al. J Bone Miner Res.23:215-222;2008