מאונ' ייל מדווח על אישור קבלת מענק ממשלתי בסך 7 מיל' $ לביצוע של שני מחקרים בתחום הפעילות הגופנית והסרטן.
המחקר הראשון יכלול 230 נשים שהשלימו טיפול לסרטן השחלה בדרגת I-III שיוקצו באופן רנדומלי להמשך מעקב רגיל עם פעילות אירובית מתונה (כמו הליכה) או להמשך מעקב ללא פעילות. החוקרים יעקבו אחר הרכב גופן, איכות חיים, ייצור הורמונלי שכנראה קשור עם הפרוגנוזה של סרטן השחלה.
המחקר השני יתמקד בשאלה אם תכנית של פעילות גופנית עשוייה להקל על תופעות לוואי שליליות הקשורות לטיפול הורמונלי הניתן לנשים המחלימות מסרטן השד. ידוע כי נשים רבות הנוטלות טיפול הורמונלי סובלות מכאבי פרקים וחוליות הקשורים לירידה בצפיפות העצם. במחקר זה שיימשך 4 שנים ויכלול 180 נשים פוסטמנפוזאליות עם סרטן שד ייבדק לא רק אם פעילות גופנית מקלה על תופעות הלוואי אלא גם כיצד.
הערת העורכת:
מידיעה זו, שהתקבלה לאתר חדשות רפואיות מאת אוניברסיטת ייל, אנו למדים כי עדיין מושקעים מאמצים ומשאבים רבים בחקר ההשפעה של הפעילות הגופנית על ההחלמה מסרטן.
שני המחקרים המתוכננים המתוארים כאן מתוקצבים בסכומים גדולים על ידי ה- NCI וממצאיהם עשויים לעצב את ההמלצות הרפואיות בנוגע לפעילות גופנית לחולות ולמחלימות מסרטן השד והשחלה.
עם זאת, מכיוון שממחקרים תצפיתיים נראה שפעילות גופנית אכן תורמת ומשפרת איכות חיים ופרוגנוזה לנשים אלה, אנו סבורים כי נשים המחלימות מסרטן המסוגלות להשתתף בפעילות גופנית, אפילו מתונה, בהחלט מומלץ להן לבצע פעילות זו גם עוד בטרם נקבל את המימצאים של שני המחקרים המעניינים הללו עוד מס' שנים...
לעיונכם 2 מחקרים שפורסמו אצלנו בהקשר זה בשנים האחרונות: