מאת ד"ר עמית עקירוב
טיפול מוקדם בהידרוקורטיזון במינון נמוך בחדר מיון עשוי להפחית את הסיכון להתפתחות תסמונת דחק בתר חבלתית (PTSD) במגורים עם טראומה חמורה, ועשוי להיות יעיל במיוחד באלו ללא היסטוריה של טיפול במחלות נפשיות, כך עולה מתוצאות מחקר פיילוט קטן.
מהתוצאות עולה כי בחולים שטופלו בהידרוקורטיזון במינון 20 מ"ג, פעמיים ביום, כאשר הטיפול ניתן תוך 12 שעות מהאשפוז לבית החולים, נרשמה ירידה בתסמיני PTSD בהשוואה לחולים בקבוצת הפלסבו, הן לאחר חודש אחד והן לאחר שלושה חודשי מעקב.
התוצאות מספקות תמיכה ליעילות הידרוקורטיזון כאמצעי למניעה שניונית במבוגרים פצועי טראומה. עם זאת, נראה כי זה עשוי להיות הטיפול היעיל ביותר בחולים ללא עבר פסיכופתולוגי משמעותי.
מדגם המחקר כלל 65 פצועי טראומה ממרכז יחיד, שהוגדרו כבעלי סיכון גבוה להתפתחות תסמונת דחק בתר חבלתית. המשתתפים חולקו באקראי לטיפול בן 10 ימים בהידרוקורטיזון במינון 20 מ"ג (31 חולים) או פלסבו (34 חולים), פעמיים ביום.
הטיפול במחקר ניתן בתוך 12 שעות מהאירוע הטראומטי, והערכות חוזרות נערכו בבתי המשתתפים לאחר חודש ולאחר שלושה חודשים.
היעד העיקרי של המחקר היה המדד הכולל לפי סולם CAPS (Clinician Administered PTSD Scale) לאחר חודש ולאחר שלושה חודשים. יעדי סיום משניים כללו את ההשפעה האפשרית של הידרוקורטיזון על דיכאון ואיכות החיים של החולים.
בתחילת המחקר לא היה הבדל בין הקבוצות במאפיינים הדמוגרפים או באף אחד מהמשתנים של המחקר, למעט הגיל. המשתתפים בקבוצת הפלסבו היו מבוגרים יותר מהמשתתפים בקבוצת הטיפול הפעיל.
לאחר חודש ולאחר שלושה חודשים מהאירוע הטראומטי, אבחנת PTSD לא הייתה שונה משמעותית בין הקבוצות. יתרה מזאת, החוקרים מצאו כי בחולים שטופלו בהידרוקורטיזון דיווחו על פחות תסמיני PTSD בהשוואה לחולים בקבוצת הפלסבו, כפי שנקבע לפי מדד CAPS בשתי נקודות הזמן.
החוקרים מוסיפים כי בחולים שטופלו בהידרוקורטיזון מדדי דיכאון היו נמוכים יותר ואיכות החיים השתפרה עם הזמן.
מהערכה נוספת של הבדלים אפשריים בתגובה לפי היסטוריה של מחלות נפש עולה כי בחולים שמעולם לא נזקקו לשירותי בריאות הנפש תועדה תגובה ניכרת יותר לטיפול בהידרוקורטיזון.
לאור התוצאות המעודדות, החוקרים קוראים לערוך מחקרים נוספים להערכת גישת הטיפול כנגד PTSD.
American Psychosomatic Society (APS) 69th Annual Scientific Meeting
לידיעה במדסקייפ