חדשות

דו''ח חדש של ה-CDC בחן את קשר בין ההעדפות המיניות לבין חוויות הקשורות לאלימות ואלימות מינית בכלל ועל ידי בן או בת הזוג (CDC)

30/01/2013

מאת מערכת אי-מד

דו"ח חדש של המרכז לבקרה ומניעה של המחלות (CDC) בארצות הברית, לגבי אלימות הקשורה להעדפה מינית, מצא גם כי בהשוואה לנשים לסביות והטרוסקסואליות, דווקא נשים ביסקסואליות סבלו משכיחות גבוהה יותר של אונס, אלימות או מעקב מטריד או מאיים מצד בן הזוג. הדו"ח פורסם בשבוע שעבר באתר ה- CDC.

הסקר, (The National Intimate Partner and Sexual Violence Survey (NISVS, נערך ביוזמה של ה-CDC ב-2010 כדי לאסוף מידע לגבי השכיחות וההיארעות של אלימות מצד בן/בת הזוג, אלימות מינית ומעקבים מאיימים או מטרידים. הדו"ח התמקד במידע שנאסף מראיונות שנערכו עם 16,507 גברים ונשים בני 18 או יותר לגבי ההעדפות המיניות, והחוויות הקשורות לאלימות ואלימות מינית בכלל ועל ידי בן או בת הזוג.  הסקר מצא כי בקרב גברים הומוסקסואלים ונשים ביסקסואליות, 89.5% ו- 90.7% בהתאמה, שחוו אלימות או הטרדה מבן הזוג דיווחו שבן הזוג האלים היה גבר. בקרב נשים לסביות, כ-67 אחוזים דיווחו כי בן הזוג האלים או המטריד היה אשה. כ-78% מהגברים הביסקסואליים ו-כ-99% מהגברים ההטרוסקסואלים שסבלו מהטרדה דיווחו שההטרדה או אלימות היו מבנות זוג בלבד.

עוד נמצא כי אחת מכל 3 נשים ביסקסואליות ו-1 מ-6 נשים הטרוסקסואליות דיווחה שהיתה קרבן למעקב מטריד או אלים בחייה.  אלימות מצד בן או בת הזוג היתה גבוהה יותר משמעותית בנשים ביסקסואליות (55% מהן דיווחו על מצב כזה) לעומת נשים לסביות (כ-36%) ונשים הטרוסקסואליות (כ-30%).  החוקרים בחנו גם את ההשפעה של אלימות מינית על המשתתפות, כלומר, האם פיתחו פחד, האם נפגעו פיזית, הזדקקו לתמיכה נפשית או עזרה משפטית או סבלו מהפרעה פוסט טראומטית.  למעלה ממחצית מהנשים הביסקסואליות דיווחו על מצב אחד מאלו שנזכרו לעיל, בעקבות אלימות מצד בן/בת הזוג; כשליש מהנשים הלסביות וכמעט 30% מהנשים ההטרוסקסואליות דיווחו גם הן על השפעה כזו.  הדו"ח מצא אם כן כי נשים ביסקסואליות נמצאות בסיכון גבוה משמעותית לאלימות מינית מסוגים שונים, בהשוואה הן לנשים לסביות והן להטרוסקסואליות.

החוקרים דוחקים למצוא פתרון למניעה של אלימות מינית כנגד לסביות, ביסקסואלים והומוסקסואלים ונשים בכלל, ומציינים שהגיל בו רב הנשים הביסקסואליות עברו אונס היה מוקדם מאוד, בגילאים 11-17 , נתון שצריך להדליק נורות אדומות לגבי הצורך במניעה של אלימות מינית , ותמיכה בקבוצות הגיל הצעירות; במיוחד לאור זאת שרק מעטים מהמקלטיםהמיועדים לבני נוער מציעים תכניות המותאמות ללסביות או ביסקסואליות שחוו אלימות מינית מצד בת/בן הזוג, וכי השירותים המוצעים לנערים הומוסקסואלים או ביסקסואלים בארה"ב אפילו מעטים יותר, וכי קיים צורך דחוף וחשוב לפעולה בתוך אוכלוסיות אלה.

לדו"ח המלא

לכתבה בנושא במדסקייפ

 

מידע נוסף לעיונך

© e-Med 2024 | כל הזכויות שמורות
שתף מקרה קליני