מאת ד"ר עמית עקירוב
ארגון הבריאות העולמי פרסם הנחיות קליניות חדשות בנוגע להשלכות הנפשיות של טראומה ואובדן. הארגון הרחיב עתה את תכנית Metal Health Global Action Programme (mhGAP) וכלל בה טיפול בתסמונת דחק בתר-חבלתית, דחק אקוטי ואבל.
בשנת 2008 פותחה תכנית mhGAP שהתמקדה בטיפול בהפרעות פסיכיאטריות, נוירולוגיות ושימוש בחומרים עם פרוטוקולי טיפול פשוטים, אותם ניתן להציע לרופאים ראשוניים ואחיות.
אירועים טראומטיים ואובדן הם נפוצים, כאשר 3.6% מאוכלוסיית העולם סבלה מתסמונת דחק בתר-חבלתית בשנה האחרונה.
באמצעות הפרוטוקול החדש, רופאים ראשוניים יכולים להציע תמיכה פסיכו-סוציאלית בסיסית לפליטים וכן למטופלים שנחשפו לטראומה או אובדן בנסיבות אחרות.
המומחים מסבירים כי חשוב לטפל בתסמונת דחק בתר-חבלתית בשילוב עם הפרעות פסיכיאטריות אחרות. מדובר בפרוטוקול חדש ופשוט, המנחה את אנשי הצוות הרפואי ברחבי העולם כיצד לסייע למבוגרים וילדים הסובלים מהפרעות אלו.
סוגי התמיכה האפשריים כוללים עזרה ראשונה פסיכולוגית, טיפול בדחק וסיוע לנפגעים, במטרה לזהות ולחזק שיטות התמודדות חיוביות ותמיכה חברתית.
בנוסף, יש לשקול הפניה לטיפולים מתקדמים דוגמת טיפול קוגניטיבי-התנהגותי או טכניקה חדשה בשם EMDR (Eye Movement Desensitization and Reprocessing) בחולים הסובלים מתסמונת דחק בתר-חבלתית. טכניקות אלו מסייעות להפחית סיוטים וזיכרונות לא-רצויים של אירועים טראומטיים. הכשרה נוספת והשגחה מומלצות בכדי להפוך טכניקות אלו לזמינות יותר.
לפי ארגון הבריאות העולמי אין להציע בנזודיאזפינים להפחתת תסמיני דחק טראומטי אקוטי או בעיות שינה במהלך החודש הראשון לאחר אירוע טראומטי אפשרי. בנזודיאזפינים עשויים להאט את זמן ההחלמה מאירועים טראומטיים אפשריים.
החשש העיקרי מפני השימוש בבנזודיאזפינים הוא האפשרות לסבילות להשפעות הטיפול, התועלת התרפויטית המעטה בעקבות צריכה כרונית, התפתחות תלות בתרופות אלו והופעת תסמיני גמילה עם הפסקת נטילתן.
JAMA. 2013;310:477-478
לידיעה במדסקייפ