ח"כ אופיר סופר: יכול לקצר מאוד את תהליך ההכרה."
בדיון ועדת המשנה לעניין הטיפול והסיוע לנפגעי הלם קרב בראשות ח"כ אופיר סופר, אמר מנהל אגף השיקום חזי משיטה כי החל מחודש ינואר יחל פיילוט לאבחון מהיר של נפגעי פוסט טראומה, שיתבצע במרכז לבריאות הנפש שלוותה. הפיילוט יתבסס על מודל שגיבש ד"ר שלמה מנדלוביץ', מנהל המרכז, לטיפול בנפגעי פוסט טראומה.
בפתח הדיון הציג ד"ר מנדלוביץ' את המודל, שכולל הקמה של יחידה קלינית ייעודית לאבחון הלוחמים. היחידה החדשה תבצע אבחון מהיר שיארך שלושה ימים, בהם יבוצעו מגעים אבחוניים שונים בקבוצות של ששה וכן יגובשו המלצות לטיפול ולשיקום עבור כל מאובחן. המודל מתבסס על פרויקט שבוצע אחרי צוק איתן בשם "שומר איתן", במסגרתו נסקרו בתוך שבועיים מעל 1,000 חיילים טלפונית, מתוכם 200 הוזמנו לאבחון פרונטלי וכ- 100 התבררו בתום התהליך כחיילים שסובלים וצריכים עזרה.
במהלך הדיון העלו המשתתפים חשש לפיו חלק מהמתמודדים עם פוסט טראומה יתקשו להגיע במשך שלושה ימים לאבחון ולעמוד בתהליך. לדברי ד"ר מנדלוביץ': "אנחנו מאמינים שאם נוכל לפנות את מערכת השיקום הצה"לית ממסה גדולה של מטופלים שצריכים הערכה זה יאפשר לה להגיע לאותם מטופלים שלא יכולים להגיע לאבחון מהסוג הזה ולתת להם תשומת לב ייחודית שהיום לא ניתנת כי המערכת נמצאת בסוג של הצפה".
מנהל אגף השיקום במשרד הביטחון חזי משיטה הכריז כאמור כי המודל יאומץ במסגרת פיילוט של אגף השיקום: "החל מינואר נערוך פיילוט של ארבעה חודשים עם לוחמים קרביים ותיקים. בהתאם לדו"ח האבחון שנקבל יחידת התביעות תוכל לקבל החלטה שממליצה לקצין התגמולים על הכרה או דחייה של התהליך. הכוונה היא שזה יביא לאבחון, הכרה וטיפול מהירים ומדויקים יותר עבור לוחמים ותיקים שמבקשים הכרה על פוסט טראומה. נלווה את הפיילוט במחקר כדי שבקיצו נדע האם ואיך אנחנו ממשיכים ומרחיבים אותו למוקדים נוספים".
פרופ' משה קוטלר, יועץ יחידת התביעות במשרד הביטחון הוסיף: "המודל נשמע כמו מודל משופר שיפעל תחת מטרייה אחת, המרכיבים והאנשים המעורבים נראים מבטיחים מאוד. צריך לקחת בחשבון שאנשים ידרשו לפנות שלושה ימים מזמנם בשביל האבחון. בנוסף, יש אנשים שיעדיפו לעמוד מול בודק יחיד ויתקשו לעמוד בקבוצה של ששה אנשים. אני חושב שהמודל הזה יוכל לסייע דווקא במקרים יותר מורכבים וותיקים, אבל נהיה חכמים יותר אחרי הפיילוט".
יו"ר הוועדה ח"כ אופיר סופר אמר: "להוצאת היחידה מאגף השיקום יש משמעות גדולה כי יש פה ניגוד עניינים מובנה. הטענה שלא כולם יכולים לעבור את הסדנא היא אכן אתגר ואני מכיר אישית אנשים שמתקשים לעמוד גם בתהליכים הקיימים, אבל יהיו כאלה שירצו לשתף פעולה ואני מניח וזה יכול לקצר מאוד את תהליך ההכרה, להביא אנשים להתחיל את התהליכים מוקדם יותר ולסיים אותם מהר יותר".
אבנר גולן מארגון נכי צה"ל הביע חשש ביחס למודל החדש ואמר: "לא הבנתי בכמה זמן האבחון הזה מקצר את התהליך ביחס להיום. הרי גם אחרי שהדו"ח מגיע לפרופ קוטלר עדיין יש צורך בהוכחת קשר סיבתי לאירוע והתהליך לא מסתיים. כבר היום קיימת יחידה לתגובות קרב שעושה אבחונים אז למה צריך להקים עוד ועוד גופים? למה אנשים צריכים לוותר על שלושה ימים ולהגיע למוסד המוגדר כמוסד לבריאות הנפש? תרחיבו את הקיים".
נמסר על ידי מור אברג'יל, דוברת הוועדה