הסקירה נערכה בהמלצת ד"ר שמואל ליובושיץ, עורך מדור כירורגיה של היד.
מטה-אנליזה חדשה הדגימה תוצאות דומות בעקבות טיפול כירורגי וטיפול שמרני בשברים של עצם הסירה (Scaphoid).
החוקרים כותבים כי הממצאים מספקים סקירה ברורה של היתרונות והחסרונות של טיפול כירורגי וטיפול שמרני, עם עדויות ברמה הגבוהה ביותר. הם מדגישים כי יש לייעץ לחולים ולהסביר להם את כל החסרונות והיתרונות של שתי אפשרויות הטיפול, במטרה לסייע להם בתהליך קבלת ההחלטות בנוגע לטיפול.
החוקרים טוענים כי קיימת מגמה המצביעה על העדפת רדוקציה פתוחה וקיבוע פנימי (ORIF – Open Reduction & Internal Fixation) לטיפול בשברים ללא-תזוזה או עם תזוזה מינימאלית, למרות שטיפול זה אינו מוכח-עובדתית.
תוצאות סותרות
הסקירה כללה 417 חולים משמונה מחקרים, בהם 205 שברים טופלו באופן כירורגי ו-212 טופלו שמרנית. למרות שלמרבית המחקרים לא היה בסיס מדעי קפדני, ארבעה מהמחקרים בחנו את התוצאות התפקודיות עם כלים מבוססי-מטופל ומבוססי-רופא.
החוקרים מדווחים על הבדל מובהק ביעד העיקרי של המחקר – תוצאה מתוקננת, מבוססת-מטופל, המעידה על עדיפות לטיפול כירורגי (p<0.0001). הם מוסיפים כי התוצאות הצביעו על עדיפות לטיפול הכירורגי בחוזק האחיזה, בזמן עד לאיחוי ובזמן ההיעדרות ממקום העבודה; עם זאת, הם לא זיהו הבדל מובהק בין טיפול שמרני וטיפול כירורגי בכל הנוגע לכאב, טווח תנועה, שיעור העדר איחוי או איחוי לא-תקין, שיעור הזיהומים ושיעור הסיבוכים וסך עלויות הטיפול.
החוקרים קוראים לערוך מחקרים נוספים במטרה לבחון אם ניתן לקצר את תקופת חוסר הניידות ולהימנע מהצורך בגיבוס של האגודל במקרים של שברי עצם הסירה ללא-תזוזה. תוצאות אלו עשויות להביא לשינוי בנטייה לנתח שברים יציבים.
2010 EFORT Congress