מאמרי מערכת

פלידוטומיה חד-צדדית לעומת גירוי דו-צדדי של הגרעין הסוב-תלמי בחולי פרקינסון: מחקר אקראי.

29/04/2004

רויטל גנדלמן מרטון - עורכת מדור נוירלוגיה

Esselink RAJ, de Bie RMA, de Haan RJ, et al. Unilateral pallidotomy versus bilateral subthalamic nucleus stimulation in PD: A randomized trial. Neurology 2004;62:201-207.

רקע.

פלידוטומיה חד-צדדית הינה טיפול ניתוחי יעיל לחולים עם מחלת פרקינסון מתקדמת שסובלים ממגבלות תפקודיות חמורות על אף טיפול תרופתי אופטימלי. הניתוח גורם לשיפור בחומרת הסימפטומים הפרקינסוניים בפאזת ה- ,off כפי שמוערכת ע"י ה- UPDRS המוטורי, בכ- 30% ובדיסקינזיות הנגרמות ע"י לבו-דופא- ב- 50%. פלידוטומיה דו-צדדית גורמת לשיפור נוסף בדיסקינזיות ובסימפטומים הפרקינסוניים אך יעילותה מוגבלת ע"י שיעור גבוה של סיבוכים. גירוי דו-צדדי של הגרעין הסוב-תלמי משפר את ה- UPDRS המוטורי בפאזת ה- off בכ- 50% וקיים שיפור ניכר מבחינת הדיסקינזיות, כך שניתן להפחית את מינון התרופות האנטי- פרקינסוניות ברוב החולים.

מטרת המחקר היתה להשוות את היעילות של פלידוטומיה חד- צדדית עם גירוי סוב-תלמי דו-צדדי בחולים עם מחלת פרקינסון מתקדמת במחקר רב- מרכזי, אקראי עם סמיות של המעריך.

שיטות.

34 חולים עם מחלת פרקינסון מתקדמת הופנו באופן אקראי לביצוע פלידוטומיה חד- צדדית או גירוי סוב-תלמי דו-צדדי. התוצאה הראשונית היתה שינוי מנקודת הבסיס ולאחר 6 חודשים ב- UPDRS המוטורי בפאזת ה- off . התוצאות המשניות היו הסימפטומים הפרקינסוניים בפאזת ה- on , דיסקינזיות, מצב פונקציונלי, איכות חיים, שינוי בטיפול התרופתי ותופעות לוואי.

תוצאות.

ניקוד ה- UPDRS המוטורי בפאזת ה- off השתפר מ- 46.5 ל- 37 נקודות בחולים שעברו פלידוטומיה ומ- 51.5 ל- 26.5 בחולים שעברו גירוי סוב-תלמי דו-צדדי. UPDRS מוטורי בפאזת ה- on ודיסקינזיות השתפרו באופן משמעותי לטובת החולים שעברו גירוי סוב-תלמי דו-צדדי. הפחתה של התרופות האנטי- פרקינסוניות היתה גדולה יותר לאחר גירוי סוב-תלמי דו-צדדי בהשוואה למצב לאחר פלידוטומיה. לחולה אחד בכל אחת מהקבוצות היתה תופעת לוואי משמעותית.

מסקנות.

גירוי סוב-תלמי דו-צדדי יעיל יותר מפלידוטומיה חד-צדדית בהפחתת הסימפטומים הפרקינסוניים בחולים עם מחלת פרקינסון מתקדמת.

הצעות לקריאה נוספת:

de Bie RMA, de Haan RJ, Nijssen PCG, et al. Unilateral pallidotomy in Parkinson’s disease: a randomized, single blind, multicenter trial. Lancet 1999;354:1665-1669.

Limousin P, Krack P, Pollak P, et al. Electrical stimulation of the subthalamic nucleus in advanced Parkinson’s disease. N Engl J Med 1998;339:1105-1111.

Kumar R, Lozano AM, Kim YJ, et al. Double-blind evaluation of the subthalamic nucleus deep brain stimulation in advanced Parkinson’s disease. Neurology 1998;51:850-855.

The Deep Brain Stimulation For Parkinson’s Disease Study Group. Deep-brain stimulation of the subthalamic nucleus or the pars interna of the globus pallidus in Parkinson’s disease. N Engl J Med 2001;345:956-963.

Volkmann J, Allert N, Voges J, et al. Safety and efficacy of pallidal or subthalamic nucleus stimulation in advanced PD. Neurology 2001;56:548-551.

 

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

© e-Med 2024 | כל הזכויות שמורות
שתף מקרה קליני